דאל עדשים הודי עם כורכום
דאל עדשים כתומות בסגנון הודי, מתובל בכורכום וכמון ועם טיגון בצל ועגבניות שנשפך לסיר בסוף. סיר אחד, בלי השרייה, מוכן בחמישים דקות.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
שוטפים את העדשים במסננת תחת מים זורמים, תוך שפשוף ביד, עד שהמים שיוצאים כמעט צלולים. זה מוריד את העמילן שגורם לקצף בבישול.
מעבירים את העדשים לסיר עם המים, הכורכום וכפית המלח. מביאים לרתיחה על אש גבוהה ומסירים בכף את הקצף הלבן שעולה למעלה.
מנמיכים לאש קטנה ומבשלים מכוסה חלקית 20 עד 25 דקות, מערבבים כל 5 דקות, עד שהעדשים מתפרקות לגמרי והתבשיל במרקם של דייסה רכה.
בזמן שהעדשים מתבשלות, מחממים את השמן במחבת על אש בינונית. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים כ-30 שניות, עד שהם מתחילים לפצפץ ולהכהות.
מוסיפים את הבצל ומטגנים 6 עד 7 דקות, עד שהוא רך והקצוות מזהיבים.
מוסיפים את השום, הג'ינג'ר והפלפל החריף ומטגנים דקה אחת, עד שהריח עולה והשום מזהיב קלות.
מוסיפים את העגבניות המגוררות, הכוסברה הטחונה, הגראם מסאלה וחצי כפית המלח. מבשלים 5 עד 7 דקות, עד שהתערובת מסמיכה והשמן נפרד לשוליים.
שופכים את כל תכולת המחבת לתוך סיר העדשים וגורדים את השאריות עם מרית. מערבבים ומבשלים יחד 5 דקות על אש קטנה.
מוסיפים את מיץ הלימון, טועמים ומתקנים מלח. אם הדאל סמיך מדי, מדללים במים רותחים עד למרקם של מרק סמיך שנשפך מהכף.
מגישים חם בקערות עמוקות, עם הכוסברה הקצוצה למעלה והאורז או הלאפה בצד.
בבית שלי דאל, כלומר תבשיל קטניות הודי מתובל, הוא מנת ההצלה של ימי משמרת. גדלתי על תבשילי העדשים החריפים של אמא, ובשנים שאני עובדת במשמרות הבנתי שאני רוצה בדיוק את הטעם הזה, רק מהר יותר: סיר אחד, עדשים כתומות שלא צריכות השרייה, וזמן בישול שבו אני מספיקה עוד משהו בבית.
השיטה כאן היא השיטה ההודית הקלאסית, והיא מחולקת לשניים. קודם מבשלים את העדשים במים עם כורכום בלבד, בלי שום דבר שיפריע להן להתפרק. במקביל מכינים במחבת טיגון תבלינים בשמן חם (בהינדי קוראים לזה טדקה), ושופכים אותו לסיר רק בסוף. זה כל ההבדל בין דאל שטעמו כמו עדשים במים לדאל שמריחים ממנו בחדר המדרגות. חמישים הדקות שבמתכון הן של הדאל עצמו, בלי האורז, ואותו מבשלים במקביל בסיר נפרד.
למה זה עובד
- עדשים כתומות מתפרקות מעצמן. הן עדשים קלופות וחצויות, ולכן הן נמסות בתוך 25 דקות בלי השרייה ובלי טחינה, ומייצרות את המרקם הסמיך לבד.
- הטיגון בשמן בסוף. ארומת הכמון, השום והג’ינג’ר מסיסה בשמן ולא במים. כשמטגנים אותם בנפרד ומוסיפים בשלב האחרון, הטעם נשאר חד וארומטי במקום להתאדות לתוך הנוזלים.
- כוס וחצי עדשים לחמש כוסות מים. זה היחס שבו הדאל יוצא נשפך מהכף אבל לא מרקי. פחות נוזלים ומקבלים מחית סמיכה, יותר נוזלים ומקבלים מרק עדשים רגיל.
- הלימון בסוף. החמיצות חותכת את השומן ומבליטה את הכורכום, שלבד בקושי מורגש בטעם.
טעויות נפוצות
- לא לשטוף את העדשים. העמילן שעל פני העדשים יוצר שכבת קצף שגם מעלה על גדות הסיר וגם משאירה טעם עמילני ושטוח.
- להוסיף את הכורכום בסוף. טעמו של כורכום נא מריר מעט, והבישול הממושך בנוזלים מעגל אותו. לכן הוא נכנס עם המים ולא עם הטיגון.
- לבשל על אש גבוהה. העדשים נדבקות לתחתית ונשרפות שם בשקט, והטעם השרוף מתפשט לכל הסיר. אש קטנה וערבוב כל כמה דקות.
- לקצר את טיגון הבצל. בצל שלא הזהיב משאיר טעם חריף וחד שבולט מול העדשים העדינות. שש דקות הן מינימום.
- לדלל במים קרים. זה עוצר את הבישול ומשטיח את הטעם. מדללים תמיד במים רותחים מהקומקום.
תחליפים וגרסאות
- עדשים צהובות קלופות: מתפרקות באופן דומה מאוד, לפעמים צריכות 5 דקות בישול נוספות, והדאל יוצא מעט פחות כתום.
- עדשים חומות או ירוקות: אפשר, אבל צריך 35 עד 45 דקות בישול והן שומרות על צורתן. הדאל יוצא יותר תבשיל ופחות קרמי.
- עם חלב קוקוס: מחליפים כוס מים ב-200 מ”ל חלב קוקוס (חצי קופסה) שנכנס בחמש הדקות האחרונות. גרסה עשירה ומתוקה יותר בסגנון דרום הודו.
- עם תרד: מוסיפים 200 גרם תרד קצוץ אחרי הוספת הטיגון ומבשלים 3 דקות, עד שהוא נובל.
- בחמאה מזוקקת: מי שלא מקפיד על פרווה יכול לטגן בגהי במקום בשמן. זה הטעם המקורי והוא עמוק יותר, אבל שימו לב שהמנה הופכת חלבית.
- ללא גלוטן: הדאל עצמו נקי מגלוטן, ולכן מגישים אותו עם אורז ולא עם לאפה.
- חריף יותר: מוסיפים ¼ כפית צ’ילי גרוס יחד עם הכוסברה הטחונה.
שמירה והכנה מראש
הדאל נשמר במקרר בקופסה אטומה עד 4 ימים, ומסמיך משמעותית כשהוא מתקרר. בחימום מוסיפים כמה כפות מים רותחים ומערבבים על אש קטנה עד שהוא חוזר למרקם נשפך. הוא גם מוקפא מצוין עד 3 חודשים, ולכן שווה להכין כמות כפולה ולהקפיא במנות אישיות. אפשר גם להכין את הטיגון יום מראש, לשמור אותו במקרר ולחמם אותו שנייה במחבת לפני שהוא נכנס לסיר. אני עושה את זה בערב לפני משמרת בוקר.
שאלות נפוצות
צריך להשרות את העדשים?
לא. עדשים כתומות הן עדשים קלופות וחצויות, ולכן הן מתרככות מהר מאוד בלי השרייה. מספיק לשטוף אותן היטב במים זורמים.
למה הדאל שלי יצא תפל?
כמעט תמיד מדובר בשתי סיבות: מלח חסר ולימון חסר. עדשים בולעות מלח, ולכן טועמים בסוף ומתקנים. אם הטעם עדיין שטוח, עוד כמה טיפות לימון פותרות את זה.
כמה חלבון יש במנה?
לפי חישוב על 300 גרם עדשים כתומות יבשות, שמכילות כ-73 גרם חלבון בסך הכול, יוצא כ-18 גרם חלבון למנה בחלוקה לארבע מנות. בתוספת אורז מקבלים מנה משביעה במיוחד.
אפשר להכין בסיר לחץ?
כן. מבשלים את העדשים עם המים והכורכום 4 דקות בלחץ גבוה ומשחררים לחץ באופן טבעי. את הטיגון מכינים בנפרד במחבת ומוסיפים בסוף, כמו במתכון.



הכנתם? ספרו לנו איך יצא