פריקה עם עוף ועשבי תיבול
פריקה (חיטה ירוקה קלויה) שמתבשלת בסיר אחד עם שוקי עוף, בהרט וקינמון, ובסוף נכנסת לתוכה חפיסת עשבי תיבול שלמה ומיץ לימון. ארוחה אחת לכל השולחן.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
שוטפים את הפריקה במסננת תחת מים זורמים ומסלקים גרגרים כהים או שאריות קש שצפות. מנערים היטב ומניחים בצד.
מתבלים את שוקי העוף במלח, בפלפל השחור ובבהרט ומשפשפים את התבלינים גם מתחת לעור. מחממים את שמן הזית בסיר רחב עם תחתית עבה (קוטר 28 ס"מ) על אש בינונית-גבוהה, עד שהשמן נוצץ.
צורבים את השוקיים כשהעור כלפי מטה 6 עד 7 דקות, בשתי פעימות אם הסיר צפוף, עד שהעור זהוב ומשתחרר מהסיר בלי להידבק. הופכים לעוד 3 דקות ומעבירים לצלחת.
מנמיכים לאש בינונית ומטגנים את הבצל בשומן שנשאר בסיר 7 עד 8 דקות, עד שהוא רך ושקוף ומזהיב בקצוות. מוסיפים את השום ומטגנים דקה, עד שעולה ריח.
מוסיפים את הפריקה, הכמון והפלפל האנגלי ומערבבים 2 דקות, עד שכל הגרגרים מצופים בשמן ועולה ריח קלוי.
מוסיפים את הציר החם, מקל הקינמון, עלי הדפנה, המלח והפלפל השחור. מערבבים פעם אחת בלבד ומביאים לרתיחה.
מחזירים את השוקיים לסיר עם העור למעלה, כך שהעור נשאר מעל פני הנוזל. מכסים, מנמיכים לאש הקטנה ביותר ומבשלים 30 דקות בלי לערבב.
מכבים את האש ומשאירים מכוסה 10 דקות. בודקים: הגרגרים רכים ונפרדים, הנוזל נספג כמעט לגמרי והבשר מתנתק בקלות מהעצם. הדרך הבטוחה לבדוק את העוף היא מדחום: בחלק העבה של השוק, בלי לגעת בעצם, צריך להגיע ל-75 מעלות. אם לא הגיע, מחזירים לאש קטנה ומכסים לעוד 5 עד 10 דקות ובודקים שוב. אם נשאר נוזל בתחתית, מבשלים בלי מכסה 3 עד 4 דקות.
מסלקים את מקל הקינמון ועלי הדפנה. מפזרים את הפטרוזיליה, הכוסברה והנענע, מזלפים שמן זית ומיץ לימון ומערבבים בעדינות עם מזלג, רק עד שהעשבים מתפזרים.
מגישים ישר מהסיר עם השקדים ופלחי לימון בצד. אם השקדים לא קלויים, קולים אותם לפני ההגשה במחבת יבשה על אש בינונית 3 עד 4 דקות, עד שהם מזהיבים ועולה ריח.
בבית שגדלתי בו תמיד היה סיר אורז על האש. אמא מטהרן, אבא מבוכרה, וכל ארוחה התחילה מאותו מקום. פריקה היא לא מהמטבח שלנו, היא חיטה ירוקה שנקצרת לפני שהבשילה ונקלית באש, והבית שלה הוא המטבח הערבי. בפעם הראשונה בישלתי אותה בדיוק כמו שאני מבשל אורז: סיר רחב, בצל, תבלינים, נוזל חם ואש קטנה. מאז היא בסבב הקבוע אצלנו.
הטעם שלה מעושן וקצת עפרורי, והיא מחזיקה את הגרגר גם אחרי בישול ארוך בלי להפוך לדייסה. כאן היא מתבשלת עם שוקי עוף באותו סיר, כך שכל מה שיוצא מהעוף נכנס לגרגרים. בסוף נכנסת חפיסת עשבי תיבול שלמה ומיץ לימון, וזה מה שהופך את התבשיל מכבד למשהו שאפשר לאכול גם בקיץ. הזמן הכולל הוא שעה וחצי, ומתוכן 10 דקות של מנוחה מכוסה בסוף, שבהן הגרגר מסיים להתרכך.
למה זה עובד
- קליית הגרגרים בשמן לפני הנוזל עוטפת כל גרגר בשכבת שומן דקה, מאטה את ספיחת המים ומצמצמת את העמילן שנפלט לסיר. זה בדיוק העיקרון של אורז שמטגנים לפני שמוסיפים מים, ולכן הפריקה יוצאת נפרדת ולא דביקה.
- יחס של 1 פריקה ל-2 נוזל מתאים לפריקה גרוסה בסיר מכוסה על אש קטנה. העוף תורם במהלך הבישול עוד כמה כפות מיצים, וזה מה שמשלים את הלחות בלי להשאיר שלולית בתחתית.
- העוף מתבשל על הפריקה ולא בתוכה. פני הנוזל נשארים נמוכים, העור לא נטבל בהם ושומר על הצבע והטעם של הצריבה גם כשהוא מתרכך מהאדים, ובמקביל השומן והמיצים מטפטפים פנימה ומתבלים את כל הסיר.
- העשבים נכנסים בסוף. פטרוזיליה, כוסברה ונענע מאבדות את הריח שלהן בבישול ממושך. בסיר החם אחרי כיבוי האש הן נשארות ירוקות וריחניות.
טעויות נפוצות
- לא לשטוף את הפריקה. היא מגיעה עם אבק של קליה ולפעמים עם שאריות קש, ושטיפה קצרה במסננת מורידה גם את האבק וגם את נגיעת החריכה המרירה שהוא מביא איתו.
- לבלבל בין גרוסה לשלמה. גרוסה, הנפוצה בסופר, מתבשלת כ-30 דקות ביחס 1 ל-2. שלמה צריכה כ-50 דקות ויחס 1 ל-2½, ובזמנים של המתכון הזה היא תישאר קשה.
- לערבב בזמן הבישול. כל ערבוב שובר גרגרים ומשחרר עמילן, והמנה יוצאת מעיכה.
- אש גדולה מדי. הנוזל מתאדה לפני שהגרגר מתרכך והתחתית נחרכת. צריך אש קטנה באמת ומכסה צמוד.
- סיר צר וגבוה. השוקיים נדחקות לתוך הנוזל, העור מתבשל במקום להישאר צרוב והגרגרים בתחתית מתמעכים.
תחליפים וגרסאות
- במקום שוקיים: פרגיות בקוביות גדולות. צורבים אותן 4 דקות בלבד ומחזירים לסיר ב-15 הדקות האחרונות של הבישול, אחרת הן מתייבשות.
- בלי ציר: מים רותחים עם כף וחצי אבקת מרק עוף. טועמים לפני שמוסיפים את המלח שבמתכון, ואם הציר מלוח מדלגים עליו.
- גרסה טבעונית: בלי העוף, עם ציר ירקות, וחצי כוס גרגירי חומוס מבושלים וכוס קוביות דלעת שמונחים על הגרגרים יחד עם הציר כדי שלא נצטרך לפתוח ולערבב באמצע. הבישול המכוסה מתקצר ל-25 דקות.
- תוספות: צנוברים קלויים במקום שקדים, או ¼ כוס צימוקים שנכנסים עם הציר למי שאוהב מתוק-מלוח.
שמירה והכנה מראש
במקרר התבשיל נשמר 3 ימים בכלי אטום. הפריקה מתייבשת מעט, ולכן מחממים מכוסה עם 2 עד 3 כפות ציר או מים, בתנור על 180 מעלות כ-20 דקות או על הגז על אש קטנה כ-10 דקות. אפשר להקפיא עד 3 חודשים, ועדיף להקפיא בלי העשבים ולהוסיף אותם טריים אחרי החימום. להכנה מראש לשבת: מבשלים עד סוף הבישול המכוסה, מקררים, ומוסיפים את העשבים, שמן הזית והלימון רק אחרי החימום.
שאלות נפוצות
מה זה בעצם פריקה?
חיטה שנקצרת כשהגרגר עוד ירוק ורך, ואז נקלית באש ומשופשפת כדי להוריד את הקש החרוך. הקליה היא שנותנת לה את הטעם המעושן. השם מגיע מהערבית ומקורו בפעולת השפשוף והפירוק של הגרגרים אחרי הקליה. בסופר היא נמכרת בדרך כלל גרוסה, כלומר שבורה לחלקים, ולפעמים אפשר למצוא גם שלמה.
צריך להשרות את הפריקה?
לא. פריקה גרוסה מתבשלת היטב בלי השריה, ושטיפה קצרה מספיקה. בפריקה שלמה, השריה של שעה מקצרת את הבישול בכ-10 דקות.
יש בפריקה גלוטן?
כן, היא חיטה לכל דבר ולא מתאימה לתפריט ללא גלוטן. אפשר להכין את אותו תבשיל עם אורז מלא, ביחס 1 ל-2 ובכ-40 דקות בישול מכוסה. קינואה מתבשלת 15 דקות בלבד, ולכן איתה עדיף לצלות את השוקיים בנפרד בתנור ולהניח אותן על הגרגרים בהגשה.
איך יודעים שהמנה מוכנה?
הגרגר רך מבחוץ ועם נגיסה קלה במרכז, הנוזל נספג כמעט לגמרי והבשר מתנתק מהעצם בלחיצה קלה. הבדיקה הבטוחה לעוף היא מדחום שמראה 75 מעלות בחלק העבה של השוק, בלי לגעת בעצם. אם הגרגר עוד קשה ואין נוזל בסיר, מוסיפים חצי כוס ציר רותח וממשיכים מכוסה 5 דקות.




הכנתם? ספרו לנו איך יצא