ברוסקטה עגבניות ובזיליקום
ברוסקטה עגבניות ובזיליקום כמו באיטליה: לחם כפרי קלוי ומשופשף בשום, עגבניות שהומלחו וסוננו 20 דקות ושמן זית טוב. מתאבן של חמישה מצרכים שיוצא פריך ולא נרטב.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
חותכים את העגבניות לקוביות של כ-½ ס"מ. אם הן מאוד מימיות, מוציאים בכף את הזרעים והג'ל לפני החיתוך.
מערבבים את העגבניות עם ½ כפית המלח, מעבירים למסננת מעל קערה ומשהים 20 דקות, עד שנאספים בקערה 2 עד 4 כפות נוזלים.
בזמן ההמתנה מחממים תנור ל-220 מעלות. מסדרים את פרוסות הלחם על תבנית ומברישים 3 כפות שמן זית משני הצדדים.
קולים 4 דקות, הופכים וקולים עוד 3 עד 4 דקות, עד שהשוליים זהובים והפרוסה קשה למגע מבחוץ אך עדיין מעט גמישה במרכז.
מוציאים מהתנור, ובעודן חמות משפשפים את חצי שן השום על הצד העליון של כל פרוסה, שתיים שלוש תנועות בלבד. מניחים להתקרר 5 דקות.
מעבירים את העגבניות המסוננות לקערה ומוסיפים 2 כפות שמן זית, השום הקצוץ והפלפל. מערבבים, טועמים ומתקנים מלח. אם העגבניות חמוצות, מוסיפים את הסוכר.
קורעים את עלי הבזיליקום ביד לחתיכות גדולות ומקפלים אותם פנימה בעדינות, רק לפני ההרכבה.
מעמיסים 2 כפות גדושות של עגבניות על כל פרוסה בלי לדחוס, מזלפים שמן זית, מפזרים מלח גס ועלה בזיליקום קטן ומגישים מיד, תוך 10 דקות.
בבולוניה, במסעדה הקטנה שעבדתי בה אחרי הצבא, ברוסקטה לא נחשבה בכלל למתכון. היא הייתה מה שעושים בצהריים עם העגבניות שהגיעו מהשוק ועם הלחם של אתמול, בזמן שמחכים שהבצק ינוח. השם ברוסקטה (bruschetta) בא מהמילה האיטלקית bruscare, לקלות על גחלים, וזה כל הסיפור: פרוסת לחם קלויה, שום, שמן זית ועגבניה.
הגרסה הזאת היא מה שאני מכין בבית בחיפה כשחברים נופלים בלי התראה. יש בה שלב אחד שאסור לדלג עליו: ממליחים את העגבניות ומניחים להן לנזול במסננת 20 דקות. זה הזמן שבו התנור מתחמם, הלחם נקלה והבזיליקום נקרע, וזה בדיוק מה שמפריד בין ברוסקטה פריכה לבין פרוסת לחם ספוגה. העבודה עצמה היא כרבע שעה, ועם חימום התנור, ההמתנה והצינון מגיעים לכ-45 דקות מהרגע שמתחילים ועד שהמנה על השולחן.
למה זה עובד
- המלח מוציא מים מהעגבניות. זו אוסמוזה פשוטה: המלח יוצר הפרש ריכוזים, המים נעים מתוך תאי העגבניה אל החוץ, ומה שנשאר מרוכז בטעם. פחות מים על הלחם, יותר טעם עגבניה.
- שמן הזית נכנס רק אחרי הסינון. אם מוסיפים אותו בהתחלה, חלק גדול ממנו יורד לכיור יחד עם הנוזלים.
- שפשוף שן שום על טוסט חם מגרד כמות קטנטנה של שום אל פני הלחם המחוספס. מקבלים ארומה נקייה בלי החריפות הדוקרנית של שום חי שיושב בקערה.
- בזיליקום קורעים ולא קוצצים. הסכין פוצעת את העלה, הקצוות מתחמצנות ומשחירות תוך זמן קצר. קריעה ביד שומרת על הצבע ועל הריח.
- פרוסה בעובי 1½ ס”מ נשארת פריכה מבחוץ ורכה בפנים ומחזיקה את העומס. פרוסה דקה נשברת מתחת לעגבניות.
טעויות נפוצות
- עגבניות ישר מהמקרר. קור פוגע בארומה של העגבניה והיא יוצאת קמחית וחסרת טעם. שומרים אותן על השיש, ואם הן כבר במקרר מוציאים אותן שעה לפני.
- להרכיב מראש. ברוסקטה מורכבת היא שעון חול. אחרי כ-10 דקות הלחם מתרכך ואין דרך חזרה. מרכיבים ממש לפני ההגשה.
- יותר מדי שום. שן אחת קצוצה דק לכל הכמות, פלוס השפשוף על הלחם. שלוש שיני שום הופכות את המנה לממרח שום עם קצת עגבניות.
- לחם פרוס תעשייתי. אין לו מסה להחזיק נוזלים, והוא יוצא או קרקר או סמרטוט.
- לא לטעום. עגבניות ישראליות משתנות מעונה לעונה ומחלקה לחלקה. חצי כפית סוכר מאזנת עגבניות חמוצות, וקמצוץ מלח נוסף מרים עגבניות חלשות.
תחליפים וגרסאות
- לחם: צ’אבטה, בגט כפרי או לחם מחמצת. חלה עובדת פחות טוב, היא מתוקה ורכה מדי ומתמוטטת.
- עגבניות חורף: עוברים לעגבניות שרי או תמר, חוצים או מרביעים וממליחים 10 דקות בלבד. הן מתוקות ועמידות גם בעונה החלשה.
- עם גבינה: כף ריקוטה או מוצרלה טרייה קרועה מתחת לעגבניות. שימו לב שהמנה הופכת לחלבית.
- בלסמי: דווקא מאמיליה רומניה, החבל שבו יושבת בולוניה, בא החומץ הבלסמי הטוב, ובכל זאת לא שופכים אותו על ברוסקטה. אם בכל זאת רוצים, כמה טיפות של בלסמי מיושן ולא רוטב בלסמי סמיך ומתוק.
- בלי גלוטן: לחם ללא גלוטן קלוי היטב עובד, וגם פרוסות פולנטה מצוננת שנצרבו במחבת מספיגות פחות ומחזיקות היטב.
שמירה והכנה מראש
תערובת העגבניות נשמרת בקופסה אטומה במקרר עד 24 שעות, אבל את הבזיליקום מוסיפים רק לפני ההגשה כדי שלא ישחיר. את הטוסטים אפשר לקלות כמה שעות מראש ולהשאיר על רשת בטמפרטורת החדר, לא בקופסה סגורה שתרכך אותם. רגע לפני האורחים מחזירים אותם לתנור 200 מעלות לשתי דקות ומצננים. את המנה המורכבת לא שומרים ולא מקפיאים.
שאלות נפוצות
איך מונעים מהלחם להיספג?
שני דברים עושים את העבודה: להמליח ולסנן את העגבניות 20 דקות, ולהרכיב רק לפני ההגשה. ביטוח נוסף הוא להבריש את הטוסט בשמן זית, שיוצר שכבה דוחה מים על פני הלחם.
אפשר להכין לכמות גדולה למסיבה?
כן, וזאת הדרך הנכונה: מגישים קערת עגבניות וצלחת טוסטים בנפרד, ונותנים לאורחים להרכיב בעצמם. לכל 8 פרוסות מכינים 600 גרם עגבניות, ומכפילים לפי הצורך.
חייבים לקלף את העגבניות ולהוציא את הגרעינים?
לא צריך לקלף, הקליפה כמעט לא מורגשת בקוביות קטנות. את הזרעים והג’ל כדאי להוציא כשהעגבניות מאוד מימיות, כי שם מרוכז רוב הנוזל. בעגבניות שרי פשוט חוצים ומסננים.
מה עושים אם אין בזיליקום טרי?
לא משתמשים בבזיליקום יבש, הוא נותן טעם של תה ולא של עגבניות. עדיף אורגנו טרי, נענע או פטרוזיליה חלקה, שלושתם עובדים ונותנים מנה אחרת אבל טובה.




הכנתם? ספרו לנו איך יצא