בצק לבורקס ביתי
בצק לבורקס ביתי בתשע שכבות פריכות, מקמח, שמן וחומץ עם קיפולי מרגרינה. בלי עלי בצק קנוי, עם מלית תפוחי אדמה. דורש שעה וחצי של מנוחה וקירור באמצע, ויוצאים ממנו 24 בורקסים שאפשר גם להקפיא גולמיים.
אופן ההכנה
מערבבים בקערה את הקמח, המלח והסוכר. מוסיפים את המים, השמן והחומץ ולשים 8 עד 10 דקות, עד שהבצק חלק, אלסטי ולא נדבק לידיים. אם הוא מתפרק, מוסיפים כף מים.
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומניחים בטמפרטורת החדר 30 דקות, עד שהוא נמתח בקלות ולא מתכווץ חזרה כשמושכים אותו.
בזמן שהבצק נח מבשלים את קוביות תפוחי האדמה במים רותחים 20 עד 25 דקות, עד שמזלג נכנס בלי התנגדות.
מסננים היטב ומועכים עם המלח, הפלפל ושמן הזית למרקם אחיד וסמיך. מצננים את המלית לגמרי, עד שהיא קרה למגע.
מערבבים את המרגרינה הרכה עם 2 כפות הקמח, עד שמתקבלת משחה אחידה במרקם של ממרח. אם היא נוזלית, מכניסים אותה למקרר ל-10 דקות.
מחלקים את הבצק לשניים ומרדדים כל חלק על משטח מקומח קלות למלבן בגודל 40x30 ס"מ ובעובי 2 עד 3 מ"מ, עד שכמעט רואים את המשטח מבעד לבצק.
מורחים רבע ממשחת המרגרינה בשכבה דקה על כל מלבן, עד כסנטימטר מהשוליים. מקפלים לשליש כמו מכתב, עוטפים ומקררים 30 דקות, עד שהחבילה קרה ומוצקה למגע.
מסובבים כל חבילה ב-90 מעלות, כך שהתפר הפתוח פונה לצד, ומרדדים שוב למלבן 40x30 ס"מ. מורחים את יתרת המשחה (רבע לכל חבילה), מקפלים לשליש ומקררים 30 דקות נוספות.
מחממים תנור ל-200 מעלות (טורבו 180) ומרפדים שתי תבניות בנייר אפייה.
מרדדים כל חבילה לעובי 3 מ"מ וחותכים ריבועים של 10x10 ס"מ, כ-12 ריבועים מכל חבילה. את שאריות הבצק מניחים אחת על השנייה בשכבות ומרדדים שוב, בלי ללוש.
מניחים כף גדושה מהמלית המצוננת בפינה אחת של כל ריבוע, מקפלים למשולש ומצמידים את הקצוות בעדינות עם שיני מזלג.
מברישים בביצה טרופה, מפזרים שומשום ואופים 25 עד 30 דקות, עד שהבורקס תפוח, בצבע זהוב-חום עמוק, והתחתית פריכה ומתנתקת מהנייר בקלות. מצננים על רשת 10 דקות לפני ההגשה, כדי שהקיטור יצא והשכבות יישארו פריכות.
בבית שגדלתי בו הגיבור היה הסיר: אורז עם קרום זהוב בתחתית, תבשיל שמתבשל לאט וריח של עשבי תיבול בכל פינה. בצקים נכנסו לי לחיים הרבה יותר מאוחר, כשהילדים התחילו לבקש בורקס בדיוק בימים שבהם לא הספקתי לקפוץ למעדנייה. עברתי כמה גרסאות, כולל עלי בצק קנוי, עד שהגעתי לבצק הזה והפסקתי לחפש.
חשוב להגיד מה זה: בצק שמן מקופל, לא בצק עלים צרפתי. לשים אותו ביד בעשר דקות, מרדדים, מורחים מרגרינה רכה ומקפלים. העבודה הפעילה היא כשעה, כולל מלית תפוחי האדמה, אבל צריך לתכנן גם שעה וחצי של מנוחה וקירור באמצע, ולכן אני מכין את הבצק בערב ואופה בבוקר.
למה זה עובד
- החומץ מרפה את הגלוטן. החומציות מחלישה מעט את רשת הגלוטן, כך שהבצק נמתח דק בלי להתכווץ חזרה בכל רידוד.
- שמן בבצק, מרגרינה בין השכבות. השמן שבתוך הבצק מרכך אותו ומאפשר רידוד דק, והמרגרינה הנמרחת בין הקיפולים נשארת שכבה נפרדת. שומן נוזלי שנמרח בין הקיפולים פשוט נספג ולא מפריד בין השכבות.
- שני סבבי קיפול לשליש. כל קיפול משלש את מספר השכבות, כלומר מגיעים לתשע שכבות בצק מופרדות בשומן. זה הטווח שנותן בורקס פריך אבל יציב, שלא מתפורר כשמחזיקים אותו ביד.
- שתי כפות קמח במרגרינה. הקמח מייצב את המשחה, היא נמרחת בשכבה דקה ואחידה ולא נסחטת מהצדדים בתנור.
- הקיטור הוא מה שמרים. המים שבבצק הופכים לאדים בחום גבוה ודוחפים את השכבות זו מזו. לכן נכנסים לתנור ב-200 מעלות ולא ב-170.
טעויות נפוצות
- מרגרינה מומסת. הטעות הנפוצה ביותר, ואין ממנה דרך חזרה. שכבות השומן נעלמות והמאפה יוצא קשה במקום מתקלף.
- רידוד עבה מדי. בצק בעובי חצי סנטימטר נותן מאפה לחמני. מכוונים ל-3 מ”מ, גם אם צריך לתת לבצק לנוח דקה באמצע.
- דילוג על הקירור. אפשר לקצר ל-20 דקות במקפיא במקום 30 במקרר, אבל לא לדלג. בצק חמים נמרח ולא מתקלף.
- מלית חמה או רטובה. היא ממיסה את השכבות מבפנים ופותחת את התפר. מצננים לגמרי ומסננים נוזלים.
- מלית מוגזמת. כף גדושה לריבוע של 10 ס”מ, יותר מזה ייפתח בתנור.
- סגירה בלחיצה חזקה. מצמידים בעדינות ומסמנים במזלג. לחיצה חזקה מדביקה את השכבות והקצה יוצא קשה כמו קרקר.
תחליפים וגרסאות
- חמאה במקום מרגרינה. הטעם משתפר מאוד, אבל המאפה הופך חלבי והחמאה מתרככת מהר. עובדים בזריזות ומקררים 40 דקות בין הסבבים. כשרוצים פרווה, בודקים שהמרגרינה עצמה פרווה.
- תפוחי אדמה עם בצל. מטגנים בצל קצוץ אחד עד שהוא זהוב ומערבבים אותו לתוך המלית. זו הגרסה שהילדים אוהבים הכי.
- מלית גבינה. 300 גרם גבינה בולגרית מפוררת עם 150 גרם גבינה לבנה וביצה אחת. המאפה הופך חלבי.
- מלית חצילים. שני חצילים שרופים וקצוצים עם בצל מטוגן, מלח ופלפל, מסוננים היטב מנוזלים.
- קמח כוסמין. מחליפים עד כוס אחת מהקמח הלבן. יותר מזה והבצק נקרע ברידוד.
- בלי חומץ. מיץ לימון באותה כמות עושה בדיוק אותה עבודה.
שמירה והכנה מראש
חבילות הבצק הגולמיות נשמרות במקרר עד 3 ימים בניילון נצמד, ובמקפיא עד 3 חודשים. מעבירים למקרר לילה לפני השימוש, לא לטמפרטורת החדר. אני בדרך כלל מעדיף לעצב ולמלא את כל הבורקסים, להקפיא אותם על תבנית בלי שייגעו זה בזה, ואחרי שהם קפואים להעביר לשקית. את הביצה והשומשום מוסיפים רק לפני הכניסה לתנור ולא לפני ההקפאה. אופים ישר מהמקפיא באותה טמפרטורה ומוסיפים 5 דקות לזמן האפייה. בורקס אפוי נשאר פריך יום-יומיים בכלי לא אטום, ומתחדש בתנור ב-180 מעלות למשך 5 דקות. במיקרוגל הוא הופך לגומי.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין הבצק הזה לעלי בצק קנוי?
עלי בצק קנוי בנוי ממאות שכבות ועולה בתנור כמו כרית. הבצק הזה הוא בצק שמן עם תשע שכבות, ולכן הוא פריך אבל נשאר שטוח ויציב, קרוב יותר לבורקס של מעדנייה מאשר למאפה חמאה צרפתי.
למה הבורקס יצא קשה ולא פריך?
כמעט תמיד אחת משתיים: הבצק נילוש יותר מדי ופיתח גלוטן חזק, או שהמרגרינה נספגה בו כי הייתה חמה מדי. לישה של 8 עד 10 דקות מספיקה, והבצק צריך להיות קר למגע בכל פעם שהוא נכנס לרידוד.
אפשר להכין את הבצק במיקסר?
כן, עם וו לישה על מהירות נמוכה 5 עד 6 דקות, עד שהבצק מתאסף לכדור חלק סביב הוו. את הקיפולים עושים ביד בלבד, כדי לשלוט בעובי ובשכבות.
כמה בורקסים יוצאים מהכמות?
כ-24 בורקסים בגודל 10 ס”מ. אם חותכים ריבועים של 7 ס”מ לבורקסים קטנים לאירוח מקבלים כ-48 יחידות, וזמן האפייה מתקצר לכ-20 דקות.




הכנתם? ספרו לנו איך יצא