שבקיה מרוקאית בדבש ושומשום

שבקיה מרוקאית אמיתית: בצק שומשום ואניס שמקופל לפרח, מטוגן בשמן עמוק ומוטבל בדבש חם. פריכה מבחוץ, דבשית בפנים, ונשמרת שבועות.

שירה כהן-לוי
שירה כהן-לוי מודיעין · אפייה · 110 מתכונים
לדוכן
שעה וחציהכנה
שעהבישול
מאתגררמה
80מנות
פרווהשבקיהקינוח מרוקאימימונהדבש ושומשוםמאפה מטוגן
שבקיה מרוקאית בדבש ושומשוםתמונה להמחשה בלבד

אופן ההכנה

  1. קולים 2 כוסות שומשום במחבת יבשה על אש בינונית 5 עד 6 דקות, תוך ערבוב, עד שהגרעינים מזהיבים ומתחילים להריח. מצננים לגמרי.

  2. טוחנים כוס אחת מהשומשום הקלוי במעבד מזון כ-2 דקות, עד אבקה גסה ושמנונית שנדבקת לדפנות. את הכוס השנייה משאירים שלמה ושומרים לציפוי.

  3. מערבבים 1 כפית שמרים ו-1 כפית סוכר בחצי כוס מים חמימים ומניחים 10 דקות, עד שנוצר קצף על פני המים.

  4. בקערה גדולה מערבבים קמח, שומשום טחון, שקדים, אניס, קינמון, כורכום ומלח. מוסיפים ביצה, שמן, מי פרחי הדר וחומץ ומערבבים בכף עד פירורים גסים ולחים.

  5. מוסיפים את תערובת השמרים בהדרגה ולשים 8 עד 10 דקות, עד בצק אחיד, חלק וקשה למדי שלא נדבק לידיים. אם הוא מתפרק, מוסיפים מים כף אחת בכל פעם. מכסים ומניחים לנוח שעה בטמפרטורת החדר. הבצק כמעט לא יתפח, הוא רק נעשה גמיש לרידוד.

  6. מחלקים את הבצק ל-6 חלקים ועובדים עם אחד בכל פעם (השאר מכוסים). מרדדים לעובי 2 עד 3 מ"מ, עד שאפשר כמעט לראות את משטח העבודה דרך הבצק. חותכים מלבנים בגודל 5 על 8 ס"מ.

  7. חותכים בכל מלבן 4 חריצים לאורכו ומשאירים כ-1 ס"מ שלם בשני הקצוות. משחילים אצבע דרך הרצועות לסירוגין (אחת כן, אחת לא), מרימים, מחברים את שתי הפינות הנגדיות וצובטים חזק עד שהן נדבקות. מניחים את הפרחים על מגש מכוסה במגבת, כדי שלא יתייבשו.

  8. מחממים את שמן הטיגון בסיר רחב, לעומק של כ-3 ס"מ, ל-165 מעלות. בודקים עם פיסת בצק: היא צריכה לעלות למעלה תוך 3 שניות ולהעלות בועות עדינות, בלי רתיחה סוערת.

  9. מטגנים 8 עד 10 יחידות בכל פעם, 4 עד 6 דקות, הופכים באמצע, עד צבע חום-זהוב אחיד גם בתוך הקיפולים. חשוב לא למהר: שבקיה בהירה תישאר רכה.

  10. במקביל מחממים את הדבש עם 2 כפות מי פרחי הדר בסיר רחב על האש הקטנה ביותר, עד 80 מעלות. הדבש נעשה נוזלי ומבריק אבל לא רותח ולא מקציף.

  11. מעבירים את השבקיה ישר מהשמן אל הדבש החם, בלי לצנן, ומשאירים 5 עד 7 דקות עד שהבועות נפסקות והיא מרגישה כבדה ורוויה. מוציאים בכף מחוררת, מנערים מעט ומסדרים על מגש.

  12. מפזרים את השומשום הקלוי השמור על השבקיה מיד בעודה רטובה מדבש, ומניחים להתייבש שעה לפחות, עד שהציפוי מתייצב ולא נמשח על האצבע.

הטיפ של שירהטמפרטורת הדבש היא כל הסיפור. 80 מעלות מספיקות כדי שהדבש ייכנס לתוך הקיפולים, ומעל זה הוא מתכהה, מקבל טעם מריר ונדבק מבחוץ כמו זיגוג קשה. אם אין מדחום, מחממים על האש הקטנה ביותר ומכבים ברגע שהדבש זורם מהכף בקו דק ורציף.

אני באה מעולם של בצקי שמרים, חלות ועוגות, ושבקיה היא ההיפך הגמור ממה שאני מכירה: בצק קשה שכמעט לא תופח, שצריך לרדד דק מאוד ולקפל ביד, פרח אחרי פרח. בפעם הראשונה יצאו לי פרחים עקומים שנפתחו בשמן ושבקיה בהירה ורכה. בפעם השלישית הבנתי שיש כאן שני מספרים שקובעים הכל, עובי הרידוד וטמפרטורת הדבש, ומאז זה המתכון שאני מכינה כל שנה לפני מימונה.

שבקיה (השם בערבית מרוקאית בא מהמילה “שבאקה”, רשת, בגלל צורת הסריג של הקיפול) היא עוגייה מטוגנת מבצק שומשום ואניס, שמוטבלת בדבש חם ומתכסה בשומשום קלוי. מהכמות הזאת יוצאות כ-80 יחידות, ולכן שווה לגייס עוד זוג ידיים לקיפול. תכננו יום רגוע: העבודה הפעילה היא כשעה וחצי, הטיגון וההטבלה לוקחים עוד כשעה, ואליהם מתווספים זמני המתנה, שעה של מנוחת בצק ושעה של ייבוש בסוף שבה הציפוי מתייצב.

למה זה עובד

  • שומשום קלוי וטחון משחרר שמן בטחינה, ולכן הוא לא רק תבלין אלא גם שומן נוסף בבצק. זה מה שנותן את הטעם האגוזי העמוק ואת הפריכות המתפוררת.
  • החומץ מרפה את רשת הגלוטן, ולכן הבצק הקשה הזה נמתח לעובי 2 מ”מ ולא מתכווץ חזרה אחרי הרידוד.
  • כמות קטנה של שמרים לא נועדה להתפחה אלא לארומה ולמעט אווריריות פנימית. הבצק נח ולא תופח, והשכבות הדקות מתפצחות בטיגון.
  • טיגון ב-165 מעלות הוא פשרה מדויקת: חם מספיק כדי שהבצק לא יספוג שמן, ועדין מספיק כדי שהמרכז של הקיפול יתבשל לפני שהחוץ נשרף.
  • דבש ב-80 מעלות ושבקיה חמה מהשמן: דבש חם הוא דליל ונכנס לתוך החריצים, והעוגייה שיוצאת מהשמן משחררת אדים ומתחילה להתקרר בתוכו, כך שהחללים הפנימיים שואבים את הדבש פנימה. בעוגייה שהתקררה מבעוד מועד הדבש נשאר מבחוץ.

טעויות נפוצות

  • לרדד עבה מדי. הקיפול מעמיד כמה שכבות בצק זו על זו, ולכן בצק של 5 מ”מ יוצא רך ובצקי במרכז. אם אתם בספק, מרדדים עוד קצת.
  • להרתיח את הדבש. דבש רותח מתכהה, מקבל מרירות ומתקשה לציפוי דביק. אש קטנה בלבד.
  • לא לצבוט חזק את הפינות. הפרח נפתח בשמן והשבקיה יוצאת שטוחה. צובטים ולוחצים כמה שניות עד שהבצק נדבק.
  • להוציא את השבקיה מהשמן בהירה. צבע חום-זהוב הוא לא עניין של אסתטיקה, הוא הסימן שהמרכז התבשל והיא תישאר פריכה אחרי הדבש.

תחליפים וגרסאות

  • בלי מי פרחי הדר (הנמכרים בארץ גם בשם מי זהר): מחליפים בגרידה מתפוז אחד ובכף מיץ תפוזים. הטעם שונה ופחות פרחוני, אבל עובד.
  • סילאן במקום חלק מהדבש: מחליפים עד חצי מהדבש בסילאן. הציפוי יוצא כהה יותר ופחות מתקתק, וזו גרסה נפוצה וזולה יותר.
  • חמאה במקום שמן: 80 גרם חמאה מומסת נותנות טעם עשיר יותר, אבל השבקיה הופכת לחלבית.
  • בלי שקדים: אפשר להשמיט לגמרי או להחליף באגוזי מלך טחונים. הבצק יוצא מעט פחות עשיר.

שמירה והכנה מראש

אחרי שהציפוי מתייצב, השבקיה נשמרת בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר כשלושה שבועות, בשכבות עם נייר אפייה ביניהן. את הבצק אפשר להכין יום מראש, לעטוף היטב ולאחסן במקרר, ולהוציא חצי שעה לפני הרידוד. את הדבש שנשאר בסיר מסננים לצנצנת ושומרים במקרר לשימוש חוזר.

שאלות נפוצות

השבקיה יצאה רכה ולא פריכה, מה קרה?

כמעט תמיד אחת משתיים: הבצק רודד עבה מדי, או שהטיגון היה קצר או בשמן לא חם מספיק. בדקו שהצבע חום-זהוב ולא בז’, ושהטיגון לוקח 4 דקות לפחות.

אפשר להכין שבקיה בתנור?

אפשר לאפות את הפרחים ב-180 מעלות כ-15 דקות עם מברשת שמן, אבל התוצאה היא עוגייה יבשה וקשה יותר שספוגה פחות דבש. זה מתכון אחר, לא שבקיה קלאסית.

אפשר להקפיא את הפרחים לפני הטיגון?

כן, וזו דרך מצוינת לפצל את העבודה. מקפיאים על מגש בשכבה אחת, מעבירים לשקית, ומטגנים אותם קפואים בתוספת דקה בשמן.

כמה זמן לוקח הקיפול?

לקפל כ-80 יחידות לוקח כשעה בפעם הראשונה. אחרי עשר יחידות היד לומדת את התנועה וזה נעשה מהיר, ולכן כדאי להתחיל דווקא מהמלבנים הפחות מוצלחים.

הכנתם? ספרו לנו איך יצא

דירוג ותגובה