בצק פריך מתוק לטארט
בצק פריך מתוק לטארט עם יחסים מדויקים: יוצא זהוב, נמס בפה, לא מתכווץ בתנור ומחזיק כל מילוי. כולל אפייה בלי מילוי, הקפאה מראש וכל הטיפים.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
מערבבים בקערה את הקמח, אבקת הסוכר והמלח. מוסיפים את קוביות החמאה הקרה ומפוררים בקצות האצבעות כ-2 דקות, או במעבד מזון בכמה פולסים קצרים, עד שמתקבל מרקם אחיד של חול לח, בלי גושי חמאה גדולים.
טורפים את החלמון עם הוניל וכף המים, מוסיפים לקערה ומאחדים בכמה תנועות בלבד, עד שהבצק נאסף לגוש. אם הוא מתפורר, מוסיפים כפית מים קרים נוספת.
משטחים את הבצק לדיסקית שטוחה, עוטפים בניילון נצמד ומקררים שעה לפחות, עד שהוא קשה ולא דביק למגע.
מרדדים בין שני ניירות אפייה לעיגול בקוטר 30 ס"מ ובעובי 3 עד 4 מ"מ. אם הבצק מתרכך ונדבק, מחזירים אותו למקרר ל-10 דקות.
מעבירים את הבצק לתבנית טארט בקוטר 24 ס"מ, רצוי מתפרקת. מצמידים אותו לתחתית ולדפנות בעדינות ובלי למתוח, מעבירים מערוך על שפת התבנית כדי להסיר את העודף, ומנקבים את התחתית במזלג בכמה מקומות.
מכניסים את התבנית למקפיא ל-20 דקות, עד שהבצק קשה למגע. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות (טורבו 170).
מרפדים את הבצק הקפוא בנייר אפייה וממלאים עד גובה הדפנות במשקולות אפייה, בקטניות יבשות או באורז. אופים כך בלי מילוי, מה שנקרא אפייה עיוורת, 15 דקות, עד שהדפנות מתייצבות ומתחילות להזהיב.
מסירים בזהירות את הנייר והמשקולות ואופים עוד 8 עד 10 דקות, עד שכל התחתית זהובה ויבשה, כולל המרכז.
למילוי נוזלי כמו קרם לימון: מברישים את הבסיס החם בשכבה דקה של חלבון טרוף ומחזירים לתנור ל-3 דקות, עד שהחלבון מתייצב ויוצר שכבה מבריקה ויבשה למגע. זה אוטם את הבצק ושומר אותו פריך גם אחרי המילוי.
מצננים את הבסיס בתבנית על רשת עד שהוא בטמפרטורת החדר לגמרי, כ-30 דקות, ורק אז ממלאים.
הבצק הפריך המתוק הוא הבצק שעשיתי בו הכי הרבה טעויות לפני שהבנתי אותו. בהתחלה הוא יצא לי קשה כמו קרקר, אחר כך הוא התכווץ בתבנית עד שהדפנות כמעט נעלמו, ופעם אחת הוא פשוט נמס והחליק למטה בתנור. המתכון הזה נאפה אצלי שוב ושוב לפני שעלה לכאן, וזה מה שעובד לי בכל פעם: בסיס זהוב שנמס בפה, עם דפנות ישרות שמחזיקות כל מילוי, מקרם לימון ועד טארט פירות.
מילה על הזמנים. העבודה בפועל היא 20 דקות, אבל הבצק צריך שעה במקרר כדי להירגע ועוד 20 דקות במקפיא אחרי שהוא בתבנית. ההמתנה הזאת היא לא המלצה אלא בדיוק מה שמונע התכווצות, ולכן הזמן הכולל עד בסיס מצונן ומוכן למילוי הוא כשעתיים וחצי, שרובן המתנה שקטה.
למה זה עובד
- חצי חמאה ביחס לקמח: 100 גרם חמאה על 200 גרם קמח. זה בצק סוכר רזה במידה, פחות שמנוני מהיחס הצרפתי הקלאסי של 1:2:3 (סוכר, חמאה, קמח), ולכן גם נוח יותר לעבוד איתו במטבח חם. עדיין יש כאן מספיק שומן כדי לעטוף את חלקיקי הקמח ולהגביל את התפתחות הגלוטן, וזה מה שנותן את הפריכות שנמסה. פחות חמאה מזה והבצק יוצא קשה ולעיס.
- פירור דק ולא גושי חמאה: בבצקים פריכים אחרים משאירים גושי חמאה שיוצרים שכבות, אבל כאן המטרה הפוכה. פירור אחיד נותן מרקם חולי שנשבר נקי מתחת לכפית ובסיס שנשאר שטוח.
- אבקת סוכר ולא סוכר לבן: האבקה מתפזרת ונמסה בין חלקיקי הקמח בלי תוספת נוזל, ולכן נדרשים פחות מים ונוצר פחות גלוטן. גרגרי סוכר נמסים רק בתנור ומשאירים בסיס קשה יותר, בכיוון של עוגייה.
- חלמון בלבד: החלבון הוא כ-90 אחוז מים, והמים הם שמפתחים גלוטן. החלמון מוסיף שומן, מחבר את הבצק ונותן צבע, בלי להקשיח אותו.
- קירור כפול: שעה במקרר מרפה את הגלוטן ומאפשרת לקמח לספוח את הנוזלים, והקפאה קצרה לפני התנור מקפיאה את החמאה. בצק קפוא מתייצב לפני שהחמאה נמסה, ולכן הדפנות לא נופלות.
טעויות נפוצות
- לעבוד עם חמאה רכה. חמאה שהתחממה נבלעת בקמח ויוצרת בצק שמנוני שנשפך בתנור. היא יוצאת מהמקרר ישר לקערה.
- ללוש יותר מדי. ברגע שהבצק נאסף לגוש מפסיקים. עוד דקה של לישה הופכת אותו מפריך ללעיס.
- למתוח את הבצק לתוך התבנית. זאת הסיבה מספר אחת להתכווצות. מצמידים לפינות בעדינות, בלי למשוך.
- לדלג על המשקולות. בלי משקל התחתית מתנפחת כמו כרית והדפנות מחליקות פנימה.
- להוציא מוקדם מדי. בסיס שהמרכז שלו עדיין בהיר ייצא רטוב אחרי המילוי. מחכים לזהוב אחיד.
תחליפים וגרסאות
- גרסה פרווה: מחליפים את החמאה במרגרינה קרה באותה כמות. הבצק מתרכך מהר יותר, לכן מרדדים במהירות ומקררים בין שלב לשלב.
- בצק שקדים: מחליפים 40 גרם מהקמח באבקת שקדים. יוצא בצק ארומטי ועדין שנשבר בקלות, ולכן נוח לרפד אותו בלחיצה באצבעות.
- גרסת שוקולד: מחליפים 20 גרם מהקמח באבקת קקאו ומוסיפים ½ כף מים, כי הקקאו סופח נוזל. מתאים למילוי של גנאש או קרם קרמל.
- ללא גלוטן: תערובת קמחים ללא גלוטן עובדת כאן. אם אין בתערובת קסנטן (מייצב שמחזיק בצקים ללא גלוטן), מוסיפים ½ כפית, ואם יש, מדלגים. מקררים שעתיים, כי התערובת צריכה זמן לספוח נוזלים.
- טעם: גרידה מחצי לימון בבצק משנה אותו לגמרי מתחת לקרם לימון או לגבינה.
שמירה והכנה מראש
דיסקית הבצק נשמרת במקרר עד 3 ימים עטופה היטב, ובמקפיא עד 3 חודשים. מפשירים במקרר לילה. אפשר גם לרפד את התבנית ולהקפיא אותה מכוסה עד חודש, ואז לאפות ישר מהמקפיא בלי הפשרה ולהוסיף כ-5 דקות. בסיס אפוי נשמר בכלי אטום בטמפרטורת החדר עד יומיים ומוקפא עד חודש. אם הוא התרכך, 5 דקות בתנור 180 מעלות מחזירות אותו להיות פריך.
את שאריות הבצק מהחיתוך אני לא זורקת. מרדדים, חותכים לריבועים, זורים קצת סוכר ואופים 10 דקות ליד הטארט.
שאלות נפוצות
למה הבצק שלי מתכווץ בתנור?
כמעט תמיד משתי סיבות: הבצק נמתח בזמן הרידוד או בהצמדה לתבנית, או שהוא לא היה קפוא כשנכנס לתנור. מרדדים בלי לדחוף, מצמידים בעדינות ומקפיאים 20 דקות לפני האפייה.
חייבים משקולות אפייה?
צריך משקל, אבל לא חייבים לקנות כלום. אורז יבש, עדשים או גרגרי חומוס יבשים עושים את אותה עבודה. ממלאים עד גובה הדפנות ושומרים את הקטניות בצנצנת לפעם הבאה, הן לא מתאימות לבישול אחרי זה.
אפשר לרפד את התבנית בלחיצה באצבעות, בלי רידוד?
כן, וזאת שיטה מצוינת למי שהבצק נשבר לו. לוחצים חתיכות בצק קר לשכבה בעובי 4 מ”מ, קודם בדפנות ואחר כך בתחתית. חשוב שהעובי יהיה אחיד, אחרת האזורים הדקים נשרפים.
הבצק נסדק אחרי האפייה, מה עושים?
מועכים מעט מהבצק הנא שנשאר, סוגרים את הסדק באצבע ומחזירים לתנור ל-5 דקות, עד שהטלאי נאפה ויבש. אם לא נשאר בצק, מורחים את הסדק בחלבון טרוף ואופים 3 דקות, וזה אוטם אותו מספיק כדי שהמילוי לא יברח.




הכנתם? ספרו לנו איך יצא