רוגלך פרווה במלית שוקולד
רוגלך פרווה מבצק שמרים רך עם מלית שוקולד עשירה, בלי חמאה ובלי חלב. אותו טעם של בית, רק שאפשר להגיש אותו גם אחרי ארוחה בשרית.
אופן ההכנה
מערבבים בקערת מיקסר את הקמח, הסוכר, המלח והשמרים היבשים. אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם קודם במשקה הסויה הפושר עם כפית סוכר ומחכים 5 דקות, עד שנוצר קצף על פני הנוזל.
מוסיפים את הביצה, הווניל והנוזל הפושר (עד 40 מעלות, שיהיה נעים ליד) ולשים עם וו לישה או ביד 3 דקות, עד שמתקבל בצק גס בלי קמח יבש בתחתית הקערה.
מוסיפים את המרגרינה הרכה בחלקים ולשים עוד 7 עד 8 דקות, עד שהבצק חלק, אלסטי ונפרד מדפנות הקערה. הוא אמור להיות רך ומעט דביק למגע, אבל לא להימרח על האצבע.
מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקום חמים כשעה, עד שהבצק מכפיל את נפחו ושקע שעושים בו באצבע נסגר לאט.
בזמן ההתפחה מכינים את המלית: טורפים יחד את המרגרינה הרכה, הסוכר והקקאו עד משחה אחידה ומוסיפים את השוקולד הקצוץ. המלית צריכה להיות במרקם של ממרח קר ולא נוזלית. אם היא נוקשה מדי, מוסיפים כף משקה סויה.
מחלקים את הבצק לארבעה כדורים שווים, כ-240 גרם כל אחד. מרדדים כל כדור על משטח מקומח קלות לעיגול בקוטר 26 עד 28 ס"מ ובעובי כחצי ס"מ.
מורחים על כל עיגול כרבע מהמלית בשכבה דקה, משאירים שוליים של ס"מ, וחותכים לשמונה משולשים בעזרת סכין או חותך פיצה.
מגלגלים כל משולש מהבסיס הרחב אל הקצה הצר ומסדרים על שתי תבניות מרופדות כשקצה הגלגול למטה, במרווחים של 4 ס"מ. מכסים במגבת דקה ומתפיחים 40 דקות, עד שהרוגלך תפוחים ורכים למגע. לקראת סוף ההתפחה מחממים תנור ל-180 מעלות.
מברישים את הרוגלך בביצה הטרופה ואופים 18 עד 22 דקות, עד שהם זהובים והתחתית שלהם חומה בהירה. אם אופים את שתי התבניות יחד בטורבו, מורידים ל-170 מעלות.
בזמן האפייה מביאים לרתיחה את הסוכר והמים ומבשלים 3 דקות, עד שהסירופ מסמיך קלות ומצפה את גב הכף. מברישים בו את הרוגלך מיד כשהם יוצאים מהתנור, כשהם עוד חמים.
מצננים על רשת כ-20 דקות לפני ההגשה. המלית בפנים חמה מאוד ביציאה מהתנור, וכדאי לחכות שתתייצב.
אצלי בבית רוגלך הוא לא רק קינוח של שבת בבוקר. זה מה שאני אופה כשאני לא יודעת בדיוק כמה אנשים יגיעו לשבת, כי הוא תמיד נגמר. הבעיה היתה שהרוגלך שלמדתי בבית, הפולני-רומני, עשוי חמאה ושמנת, ואחרי צלי או מרק עוף אף אחד לא יכול לגעת בו. לכן יש לי כבר שנים גרסה שנייה, עם מרגרינה פרווה ומשקה סויה במקום החלב, והאמת שאף אחד סביב השולחן לא מזהה את ההחלפה.
אני מכינה את הבצק בבוקר, מגלגלת בצהריים ומוציאה מהתנור שעה לפני כניסת שבת. רוב הזמן במתכון הוא המתנה ולא עבודה: שעה להתפחה ראשונה, 40 דקות להתפחה שנייה אחרי הגלגול, ועוד 20 דקות צינון לפני שנוגעים. העבודה הפעילה עצמה היא כ-40 דקות.
למה זה עובד
- משקה סויה ולא מים. יש בו מעט שומן וחלבון, ולכן הבצק מזהיב בתנור ונשאר רך בדומה לבצק חלבי. עם מים בלבד הרוגלך יוצא חיוור יותר ומתייבש מהר.
- מרגרינה שנכנסת אחרי הנוזלים. השומן עוטף את חלבוני הקמח ומקשה על רשת הגלוטן להיבנות, ולכן קודם לשים בצק גס עם הנוזלים, ורק אז מוסיפים את המרגרינה בחלקים.
- מלית במרקם של ממרח קר. היא נשארת במקומה בזמן הגלגול ולא נוזלת מהצדדים, וכך כל רוגלך יוצא עם שכבות שוקולד ולא עם שלולית בתחתית.
- סירופ על מאפה חם. המאפה החם סופג אותו מיד, וזה מה שנותן את הברק של המאפייה ושומר על הרוגלך רך גם ביום למחרת.
טעויות נפוצות
- נוזל חם מדי. מעל 45 מעלות השמרים מתחילים להיפגע, ומעל 50 הם נהרגים והבצק לא תופח. הנוזל צריך להיות פושר ונעים למגע, לא חם.
- מילוי נדיב מדי. מלית עבה בורחת בזמן האפייה ונשרפת על התבנית. שכבה דקה ואחידה עובדת טוב יותר משכבה עבה, גם בטעם.
- רידוד עבה. בצק בעובי סנטימטר נותן רוגלך שמתפח כמו לחמנייה ומאבד את צורת הגלגול. חצי ס”מ זה המקום.
- דילוג על ההתפחה השנייה. רוגלך שנכנס לתנור מיד אחרי הגלגול יוצא צפוף וכבד. 40 הדקות האלה הן מה שנותן את המרקם האוורירי.
תחליפים וגרסאות
- מלית אגוזים וקינמון: לכל הכמות, כוס אגוזי מלך קצוצים, ½ כוס סוכר חום, 2 כפיות קינמון ו-80 גרם מרגרינה רכה. הגרסה שאני מכינה לסוכות.
- מלית ריבה או ממרח תמרים: כ-100 גרם לכל עיגול, בשכבה דקה. חשוב להשאיר שוליים רחבים יותר, כי ריבה נוזלת בחום יותר מקקאו.
- עם טחינה גולמית: מחליפים חצי מהמרגרינה שבמלית בטחינה גולמית. יוצא טעם של חלבה ומרקם מעט יותר רך.
- בלי מרגרינה בבצק: 80 מ”ל שמן קנולה ועוד 2 כפות משקה סויה במקום 100 גרם המרגרינה. הבצק יוצא פחות שכבתי אבל עובד.
שמירה והכנה מראש
הרוגלך נשמר בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר עד 3 ימים. מהיום השני והלאה כדאי לחמם אותו דקותיים בתנור ב-150 מעלות, וזה מחזיר אותו כמעט לגמרי. אפשר להקפיא אפוי עד 3 חודשים בקופסה אטומה ולחמם ישר מהמקפיא בתנור ב-160 מעלות כ-7 דקות. אפשר גם להקפיא לא אפוי: מסדרים את הרוגלך המגולגל על תבנית במקפיא עד שהוא קפוא, מעבירים לשקית, ובבוקר האפייה מסדרים על תבנית מרופדת ומתפיחים כשעתיים עד שהם תפוחים ורכים, ואז מברישים בביצה ואופים כרגיל.
שאלות נפוצות
איך אני יודעת שהמרגרינה פרווה?
לא כל המרגרינות בארץ הן פרווה, יש כאלה שמכילות מוצקי חלב. בודקים על האריזה שכתוב פרווה לצד סימון הכשרות, ולא מסתמכים על זה שמדובר במרגרינה.
למה הבצק שלי לא תפח?
שלוש סיבות שכיחות: שמרים שעבר תוקפם, נוזל חם מדי שפגע בהם, או מקום התפחה קר מדי. בחורף אני מתפיחה בתוך התנור הכבוי עם המנורה דולקת, וזה פותר את העניין.
אפשר להכין את הבצק מהערב?
כן, וזה אפילו משפר את הטעם. לשים, מכסים ומכניסים למקרר ללילה. בבוקר מוציאים, מחכים 30 דקות שהבצק יתחמם מעט ויהיה נוח לרידוד, וממשיכים בלי התפחה ראשונה נוספת.
הרוגלך יצא קשה, מה עשיתי לא נכון?
כמעט תמיד זו אפייה ארוכה מדי. בצק שמרים בלי חמאה מתייבש מהר, ולכן מוציאים אותו כשהוא זהוב ולא חום. גם דילוג על הסירופ מורגש מאוד, כבר שעתיים אחרי האפייה.




הכנתם? ספרו לנו איך יצא