סמוסה במילוי תפוחי אדמה ואפונה
סמוסה ביתית עם בצק פריך שלא מתנפח בשמן, ומילוי תפוחי אדמה ואפונה מתובל. יש כאן שתי המתנות שלא נכנסות לזמן העבודה: חצי שעה שהבצק נח לפני הרידוד, וחצי שעה שבה המילוי מצטנן לגמרי. הן אלה שעושות את ההבדל בין קליפה שבירה לקליפה לעיסה שנפתחת בשמן.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
מערבבים בקערה את הקמח והמלח, מוסיפים את 4 כפות השמן ומשפשפים בין האצבעות כדקה, עד שהקמח נראה כמו פירורי לחם לחים וקמצוץ ממנו מחזיק צורה כשלוחצים אותו.
מוסיפים את המים בהדרגה ולשים 4 עד 5 דקות, עד שמתקבל בצק קשה וחלק, קשה יותר מבצק פיצה. מכסים במגבת לחה ומניחים לחצי שעה בטמפרטורת החדר.
בינתיים מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם במים רותחים 25 עד 30 דקות, עד שסכין נכנסת בלי התנגדות. מקלפים בעודם חמימים ומועכים במזלג למרקם גס עם גושים.
מחממים 2 כפות שמן במחבת על אש בינונית, מוסיפים את זרעי הכמון וממתינים כ-20 שניות, עד שהם מתחילים לרחוש ולהדיף ריח. מוסיפים את הבצל ומטגנים 3 דקות, עד שהוא שקוף.
מוסיפים את הג'ינג'ר והפלפל החריף ומטגנים דקה. מוסיפים את הכוסברה הטחונה, הגרם מסאלה, הכורכום ואת האפונה הקפואה ומערבבים 2 עד 3 דקות, עד שהאפונה רכה וצבעה ירוק בוהק.
מוסיפים את תפוחי האדמה והמלח ומערבבים 2 דקות, עד שכל התערובת צבועה אחיד. מכבים, מוסיפים את הכוסברה הטרייה ומיץ הלימון, מפזרים את המילוי בשכבה דקה על מגש רחב ומצננים כחצי שעה במקרר, עד שהוא קר למגע גם במרכז.
מחלקים את הבצק ל-8 כדורים. מרדדים כל כדור לסגלגל בגודל 18 על 14 ס"מ ובעובי 2 עד 3 מ"מ, וחותכים אותו לשני חצאים ישרים.
מברישים את הקצה הישר במשחת הקמח, מגלגלים לקונוס עם חפיפה של חצי ס"מ ולוחצים היטב לאיטום. בודקים שאין חור בקצה התחתון.
ממלאים כל קונוס ב-2 כפות גדושות מילוי, משאירים ס"מ פנוי בפתח ולוחצים להוציא אוויר. מברישים את שתי השפות במשחה וסוגרים בצביטה חזקה לאורך כל הפתח, ומעמידים על בסיס שטוח.
מחממים את השמן בסיר רחב בקוטר 24 עד 26 ס"מ לגובה של כ-4 ס"מ, לחום בינוני נמוך של כ-150 מעלות. בודקים עם פיסת בצק: היא צריכה לשקוע ואז לעלות לאט תוך 15 עד 20 שניות, עם בעבוע עדין בלבד.
מטגנים 5 עד 6 סמוסות בכל פעם 10 עד 12 דקות, הופכים מדי פעם, עד שהקליפה בהירה, יציבה וקשה למגע.
מעלים את האש לכ-180 מעלות ומטגנים עוד 2 דקות, עד זהוב עמוק ואחיד. מוציאים לנייר סופג, מורידים את החום חזרה לכ-150 מעלות לפני המנה הבאה ומגישים חמימות.
כל החיים אני מגלגלת בצק ממולא. בריוואט וסיגרים לשבת, כל יום שישי, מאז שעמדתי ליד אמא שלי בדימונה. הסמוסה הגיעה למטבח שלי הרבה יותר מאוחר, ממטבח אחר לגמרי, אבל הידיים ידעו בדיוק מה לעשות איתה. היום זה אחד הדברים שהנכדים חוטפים מהצלחת לפני שהספקתי להניח אותה על השולחן.
הבצק כאן הוא לא בצק עלים ולא עלי פילו. זה בצק קשה ודל נוזלים, עם שמן שמשפשפים לתוך הקמח לפני המים, וזה מה שנותן את הקליפה השבירה שנשארת פריכה גם חצי שעה אחרי הטיגון. שתי ההמתנות במתכון לא נכנסות לזמן העבודה אבל כן לזמן הכולל: חצי השעה שהבצק נח, שבה מבשלים את תפוחי האדמה, וחצי השעה שבה המילוי מצטנן לגמרי במקרר.
למה זה עובד
- שפשוף השמן לתוך הקמח עוטף את גרגרי הקמח ומגביל את התפתחות הגלוטן. הקליפה יוצאת שבירה ולא לעיסה כמו בורקס.
- בצק קשה עם מעט מים לא מתנפח בשמן ולא יוצר שלפוחיות, והמנוחה של חצי שעה מרפה את הגלוטן כך שהרידוד הדק לא קורע אותו. סמוסה עם קליפה חלקה היא הסימן שהבצק נלוש נכון.
- טיגון איטי בחום בינוני נמוך מייבש את הבצק מבפנים לפני שהוא משחים. מי שמטגן ישר בשמן לוהט מקבל קליפה כהה מבחוץ ובצק נא מבפנים.
- מעיכה גסה במזלג ולא פירה חלק. כך מרגישים את תפוח האדמה בנגיסה במקום לאכול משחה.
- מיץ לימון בסוף מאזן את הגרם מסאלה ומחזיר רעננות למילוי שעשוי כולו מעמילן.
טעויות נפוצות
- מילוי שנשאר חם במרכז. הוא נראה קר מבחוץ אבל פולט אדים בפנים, וזו הסיבה מספר אחת לסמוסה שנפתחת בשמן. מפזרים אותו בשכבה דקה על מגש רחב ובודקים עם האצבע באמצע.
- בצק דק מדי. פחות מ-2 מ”מ נקרע בזמן המילוי. 2 עד 3 מ”מ זה המקום הנכון.
- מילוי יתר. סמוסה גדושה לא נסגרת טוב ונפתחת בטיגון. משאירים ס”מ פנוי בפתח ולוחצים להוציא אוויר.
- סיר עמוס. יותר מ-6 סמוסות בבת אחת מורידות את חום השמן, והבצק סופג שמן במקום להתייבש.
- דילוג על משחת הקמח. מים לבד לא מדביקים בצק קשה. המשחה היא הדבק האמיתי.
תחליפים וגרסאות
- בלי לגלגל בצק: משתמשים בעלי בריק או בדפי אביב, חותכים לרצועות ברוחב 8 ס”מ ומקפלים למשולשים. יוצא פריך מאוד אבל עדין יותר, ונשאר פריך פחות זמן.
- בתנור: מברישים בשמן משני הצדדים ואופים ב-200 מעלות כ-30 דקות, הופכים באמצע, עד זהוב. הקליפה יוצאת פחות שבירה אבל הטעם נשאר.
- עם בשר: מחליפים חצי מתפוחי האדמה ב-300 גרם בשר טחון שמטגנים יחד עם הבצל עד שהוא מאבד את הצבע הוורוד. במקרה הזה המתכון בשרי.
- בלי חריף: מוותרים על הפלפל החריף ומוסיפים ¼ כפית פלפל שחור גרוס, שנותן עומק בלי לצרוב. הנכדים הקטנים שלי מקבלים את הגרסה הזאת.
שמירה והכנה מראש
המילוי נשמר במקרר עד 3 ימים, וזה החלק שכדאי להכין יום לפני. סמוסות מוכנות לא מטוגנות מקפיאים על מגש בשכבה אחת, ואחרי שהן קשות מעבירים לשקית. הן נשמרות בהקפאה עד 3 חודשים ומטגנים אותן ישר מהמקפיא, בלי הפשרה, 2 עד 3 דקות יותר מהזמן הרגיל. סמוסות מטוגנות נשמרות במקרר יומיים ומחזירים אותן לפריכות בתנור ב-180 מעלות ל-8 דקות. במיקרוגל הן נעשות רכות, אז לא.
שאלות נפוצות
למה הסמוסה שלי נפתחה בטיגון?
כמעט תמיד בגלל מילוי שלא התקרר לגמרי, או בגלל תפר שנסגר בלי משחת קמח. לוחצים את השפות חזק לכל אורך הפתח ובודקים שאין כיס אוויר בפנים.
אפשר להכין את הבצק במעבד מזון?
כן. מעבדים את הקמח, המלח והשמן בפולסים קצרים עד מרקם של פירורים, ואז מוסיפים את המים בזרם דק עד שנוצרים גושים. מסיימים את הלישה ביד דקה אחת, כדי לא לחמם את הבצק.
מה מגישים לצד?
אני מגישה עם צ’אטני, רוטב טבילה הודי, שטוחנים בבלנדר מחצי צרור כוסברה, פלפל חריף, שן שום, כף מיץ לימון וקמצוץ מלח. גם סחוג או טחינה עובדים מצוין.
אפשר לטגן בשמן זית?
לא מומלץ לטיגון העמוק הזה. שמן זית נותן טעם דומיננטי שמתנגש בתבלינים, ונקודת העישון שלו נמוכה מדי לחימום ממושך של שלוש מנות טיגון. שמן קנולה או חמניות מתאימים כאן יותר.


הכנתם? ספרו לנו איך יצא