בלאדי מרי מתובל

אני איש פסטה, זה כבר לא סוד. אבל בלאדי מרי הוא בדיוק אותו תרגיל שאני עושה בכל רוטב עגבניות: חומציות, מלח, חריפות ומתיקות שצריכים לשבת אחד על השני בלי שאף אחד מהם יצעק. מהרגע שהתחלתי להכין אותו כמו שמכינים רוטב, כלומר בטעימות ולא לפי העין, המשקה הזה הפסיק לצאת לי כמו מיץ עגבניות עצוב.

הגרסה הזאת מתובלת יותר מהרגיל, עם חזרת ומלח סלרי. שימו לב שאחרי הערבוב הבסיס נכנס למקרר ל-30 דקות לפני ההגשה, גם כדי להתקרר באמת וגם כדי שהתבלינים ייפתחו בתוך המיץ. בגלל ההמתנה הזאת הזמן הכולל ארוך בהרבה מזמן העבודה בפועל, שהוא בסך הכל עשר דקות. דבר אחד כדאי לסדר עוד לפני שמתחילים: שתי כוסות גבוהות ורחבות בנפח חצי ליטר בערך, כי קוקטייל שבנוי על קוביות קרח גדולות תופס מקום.

למה זה עובד

• יחס 1 ל-3 בין הוודקה למיץ העגבניות. פחות וודקה מזה והיא נעלמת מתחת לתיבול, יותר ממנה והמשקה נשרף ומאבד את הגוף העגבנייתי שלו.
• שני סוגי חריפות. הטבסקו דוקר בגרון, החזרת עולה לאף. ביחד מתקבלת חריפות שמחזיקה את כל הלגימה ולא רק את הסוף שלה.
• מלח סלרי ולא מלח רגיל. הוא מוסיף מלוחות וגם את הטעם הירוק והעשבוני של זרעי הסלרי, הטעם שמזוהה עם הקוקטייל הזה, בלי להוסיף טיפת נוזל.
• גלגול במקום ניעור. מיץ עגבניות הוא נוזל סמיך. ניעור בשייקר מכניס לתוכו אוויר, הופך אותו לקצפי וחיוור, והקרח שנשבר בדרך מדלל אותו. גלגול הבסיס בין שני כלים מערבב אותו בלי להקציף ובלי לשבור קרח.
• קוביות קרח גדולות. שטח הפנים שלהן קטן ביחס לנפח, הן נמסות לאט, והכוס נשארת מרוכזת עד הסוף.

טעויות נפוצות

• מיץ עגבניות ממותק או רסק מדולל. קוראים את התווית ובוחרים מיץ עגבניות שהמצרכים שלו הם עגבניות ומלח. מיץ מתוק הופך את הקוקטייל לרוטב קטשופ קר.
• מיץ לימון מבקבוק. הוא חמוץ בצורה שטוחה, בלי הארומה של הקליפה והשמנים שבה. לימון טרי נותן גם ריח, וכאן זה מרגיש בלגימה.
• לתבל לפי המתכון בלי לטעום. חריפות הטבסקו וחדות החזרת משתנות בין מותגים ובין צנצנת פתוחה לצנצנת טרייה. השלב של הטעימה הוא לא המלצה.
• להכין על קרח שבור או גרוס. אחרי חמש דקות נשארת כוס של מים ורודים.

תחליפים וגרסאות

• וירג’ין מרי: מוותרים על הוודקה ומוסיפים במקומה 120 מ”ל מיץ עגבניות נוספים וחצי כפית מיץ לימון. כדאי להוסיף עוד קורט מלח, כי בלי האלכוהול הטעמים נקראים אחרת.
• עם טקילה: מחליפים את הוודקה בטקילה כסופה באותה כמות ומוסיפים עוד חצי כפית מיץ לימון. הגרסה הזאת מוכרת בשם בלאדי מריה.
• בלי ווסטרשייר: מחליפים כל כפית ווסטרשייר בכפית רוטב סויה ובטיפה אחת של חומץ בלסמי, ואז טועמים לפני שמוסיפים מלח. שימושי גם לצמחונים, כי ברוטב ווסטרשייר קלאסי יש אנשובי.
• חזרת טרייה: מגרדים ½ כפית בלבד במגרדת דקה. היא חדה בהרבה מהחזרת מהצנצנת.

שמירה והכנה מראש

הבסיס המתובל, בלי וודקה ובלי קרח, נשמר בכלי אטום במקרר עד 3 ימים ורק משתפר ביום הראשון. מערבבים אותו שוב לפני השימוש, כי החזרת והתבלינים שוקעים. את הוודקה והקרח מוסיפים רק בהגשה, אחרת המשקה מתדלל והחריפות מתעמעמת. כוסות מצופות מלח סלרי אפשר להכין עד שעה מראש ולהשאיר על השיש, יותר מזה והמלח נמס על השפה הלחה ונוזל.

שאלות נפוצות

אפשר להכין כמות גדולה למסיבה?

כן, וזאת הדרך הנכונה. מכפילים את הבסיס בקנקן גדול, מקררים, ומגישים לצד בקבוק וודקה, קערת קרח וקישוטים. כל אורח ממלא כוס בקרח, מוסיף 60 מ”ל וודקה ויוצק בסיס עד כמעט לשפה.

למה לא לנער את הקוקטייל בשייקר?

כי מיץ עגבניות מקציף. ניעור הופך אותו לבהיר, מבעבע ודליל, והקרח שנשחק בשייקר מוסיף מים. גלגול הבסיס בין הקנקן לכוס מודדת, ואחריו ערבוב עדין בכוס עצמה, מערבב בדיוק כמו שצריך.

איזה מיץ עגבניות הכי מתאים?

מיץ עגבניות סמיך ולא ממותק, מהסוג שנמכר בבקבוק זכוכית או בפחית. אם יש עגבניות שרי טריות בעונה, אפשר לטחון ולסנן 700 גרם מהן ולקבל בערך את כוס וחצי המיץ שהמתכון צריך, אבל הוא חמצמץ יותר וידרוש עוד קורט מלח.

הקוקטייל יצא לי חריף מדי, מה עושים?

מוסיפים מיץ עגבניות קר, כף אחר כף, ומערבבים בין לבין. אם זה לא מספיק, חצי כפית מיץ לימון וקורט מלח מרככים את התחושה בפה בלי לדלל את המשקה לגמרי.