שניצל בקר פריך
שניצל בקר פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים, מפרוסות שייטל מרודדות דק עם מרינדת חרדל ושום. בלי שהציפוי נופל ובלי שהבשר יוצא קשה. בזמן הכולל כלולות 30 דקות מרינדה ו-10 דקות מנוחה של הציפוי לפני הטיגון.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
מניחים כל פרוסת בשר בין שתי יריעות ניילון נצמד ומרדדים בפטיש בשר או בתחתית סיר כבד, מהמרכז לכיוון הקצוות, עד עובי של כחצי סנטימטר. הפרוסה מוכנה כשהיא דקה ואחידה והקצוות שלה מתחילים להיראות שקופים.
מערבבים בקערה את החרדל, השום הכתוש, כף השמן, המלח והפלפל. מורחים את התערובת על הפרוסות משני הצדדים, מכסים ומעבירים למקרר ל-30 דקות (ועד שעתיים).
מכינים שלושה כלים שטוחים: בראשון קמח, בשני הביצים טרופות עם כף המים, ובשלישי פירורי הלחם מעורבבים עם הפפריקה, השום אבקה, המלח והפלפל. מערבבים את הפירורים היטב כדי שהתבלינים יתפזרו באופן אחיד.
מטבילים כל פרוסה בקמח ונוערים את העודפים, מעבירים לביצה ונותנים לעודף לטפטף, ואז מניחים בפירורים ולוחצים בכף היד כ-5 שניות מכל צד. הלחיצה היא מה שמחבר את הציפוי לבשר.
מסדרים את השניצלים על רשת או על מגש בשכבה אחת ומכניסים למקרר ל-10 דקות, עד שהציפוי נראה יבש ומתייצב למגע.
מחממים את השמן במחבת בקוטר 26 ס"מ, לעומק של כסנטימטר וחצי, על אש בינונית-גבוהה, עד 170 מעלות. בלי מדחום: זורקים פירור לחם אחד, והוא צריך לבעבע מיד בחוזקה ולעלות למעלה.
מטגנים שני שניצלים בכל פעם, כ-2 דקות מכל צד, עד צבע זהוב-חום עמוק. לא מזיזים אותם בדקה הראשונה, כדי שהציפוי יתפוס קרום לפני ההיפוך.
מוציאים לרשת מעל מגש ולא לנייר סופג, כדי שהתחתית תישאר פריכה. בין מחזור למחזור מחכים חצי דקה שהשמן יחזור לחום ומסננים פירורים שרופים בכף מחוררת.
מפזרים מלח גס על השניצלים מיד ביציאה מהשמן, בזמן שהם עוד לוהטים, ומגישים עם פלחי לימון.
אני בנאדם של מנגל. של מעשנה במרפסת, של צלייה איטית שלוקחת שמונה שעות ושל שלוש סכינים שאסור לגעת בהן. שניצל היה אחרון ברשימה שלי, עד שנשארו לי פרוסות שייטל דקות מדי לצלייה על הגריל. חבל היה לזרוק, רידדתי אותן, ציפיתי ועשיתי מהן שניצל. מאז זה השניצל היחיד שהמשפחה שלי מוכנה לאכול, וכשאני מזכיר להם שזה בקר ולא עוף הם פשוט מבקשים עוד אחד.
העיקרון שחשוב להבין: שניצל בקר הוא לא שניצל עוף עם בשר אחר. לבקר יש סיבים ארוכים וקשים יותר, והוא לא סולח על טיגון ארוך. לכן כל המתכון בנוי על שני דברים בלבד: לרדד את הבשר דק מאוד, ולטגן אותו מהר בשמן חם מאוד. פרוסה בעובי חצי סנטימטר בשמן של 170 מעלות מוכנה בשתי דקות לכל צד ויוצאת עסיסית. אותה פרוסה בשמן פושר תספוג שמן ותצא קשה כמו נעל.
למה זה עובד
- פריסה ורידוד נגד כיוון הסיבים. כשהסיבים נחתכים לאורכים קצרים, השיניים כבר לא צריכות לקרוע אותם. זה מה שהופך נתח רזה ואחיד כמו שייטל לבשר רך בפה.
- מרינדת חרדל ושום. החרדל מוסיף חומציות קלה שמרככת את פני הבשר, ובעיקר מתפקד כדבק: הקמח נתפס עליו טוב יותר מכל ציפוי יבש.
- עשר דקות מנוחה במקרר לפני הטיגון. הלחות שבציפוי מתפזרת והפירורים מתייצבים, ואז הם לא נושרים ברגע המפגש עם השמן.
- שמן חם ומחבת לא עמוסה. ברגע שהבשר נכנס לשמן של 170 מעלות, הלחות שעל פני השטח הופכת לאדים שדוחפים את השמן כלפי חוץ. זה בדיוק מה שיוצר ציפוי פריך ולא שמנוני.
טעויות נפוצות
- פרוסות עבות מדי. מעל סנטימטר, עד שהמרכז מתבשל הציפוי כבר שרוף. אם הקצב פרס לכם עבה, מרדדים בלי רחמים.
- לרדד בחבטות חזקות. מכות עזות קורעות את הבשר ויוצרות חורים שמהם יזלוג כל הנוזל. עובדים בתנועות דחיפה מהמרכז כלפי חוץ.
- עודף ביצה שנכנס לפירורים. זה מה שגורם לציפוי להתקלף בחתיכות. מחזיקים את הפרוסה שנייה או שתיים מעל הקערה ונותנים לעודף לטפטף.
- לדחוס ארבעה שניצלים במחבת. חום השמן צונח, הציפוי סופג במקום להתייבש, והשניצל יוצא חיוור ורטוב.
- להניח על נייר סופג. האדים נתקעים בין הציפוי לנייר והתחתית מתרככת. רשת פתוחה שומרת על פריכות.
תחליפים וגרסאות
- נתחים אחרים. במקום שייטל אפשר פילה מדומה, שגם הוא רזה ואחיד ונוח לרידוד. ורד הצלע יעבוד גם הוא ויוצא עסיסי במיוחד, אבל הוא שמנמן יותר ופחות אחיד בעובי, ולכן דורש רידוד זהיר. סינטה ואנטריקוט יעבדו מצוין אבל זה בזבוז של נתח יקר.
- ציפוי פריך במיוחד. מחליפים חצי מפירורי הלחם בפתיתי פנקו (פירורי לחם יפניים גסים). הם סופגים פחות שמן ויוצרים קרום מחוספס.
- בלי גלוטן. קורנפלור במקום הקמח הלבן, ופירורי קרקרים ללא גלוטן או פתיתי פירה כתושים במקום פירורי הלחם.
- גרסת צ’ילי ולימון. מוסיפים כפית פפריקה חריפה וגרידת לימון אחד לפירורים. זה הכי מתאים לשניצל שנאכל בפיתה עם טחינה.
שמירה והכנה מראש
אפשר לרדד, לתבל ולצפות את השניצלים עד יום מראש ולשמור במקרר על מגש מכוסה, בשכבה אחת. להקפאה מסדרים את השניצלים המצופים והלא מטוגנים בשכבות עם נייר אפייה ביניהן, ומקפיאים עד 3 חודשים. מטגנים אותם ישר מהקפואים, בתוספת של כדקה לכל צד. שניצלים מטוגנים נשמרים במקרר עד 3 ימים, ומחזירים אותם לפריכות בתנור שחומם ל-190 מעלות למשך 5 עד 7 דקות, על רשת. במיקרוגל הם יוצאים רכים ולא נעימים.
שאלות נפוצות
אפשר להכין שניצל בקר בתנור?
כן. מחממים תנור ל-220 מעלות בטורבו, מסדרים את השניצלים על רשת מעל תבנית, מזלפים או מרססים שמן בנדיבות משני הצדדים ואופים כ-6 דקות. הופכים ואופים עוד 4 עד 5 דקות, עד שהציפוי זהוב. הוא יוצא פחות פריך מהמחבת, אבל קל יותר.
איזה נתח הכי מתאים?
שייטל הוא הבחירה הטובה ביותר: רזה, בעל סיבים אחידים ומחיר הגיוני, והוא נפרס בקלות לפרוסות דקות. מבקשים מהקצב לפרוס נגד כיוון הסיבים בעובי של כסנטימטר, ואת הרידוד עושים בבית.
למה הציפוי נופל בזמן הטיגון?
כמעט תמיד מאחת משתי סיבות: עודף ביצה שנשאר על הבשר, או ציפוי שלא נח לפני הטיגון. לחיצה חזקה של הפירורים ועשר דקות במקרר פותרות את זה. גם היפוך מוקדם מדי, לפני שנוצר קרום, מקלף את הציפוי.
אפשר לטגן בשמן זית?
לא מומלץ בכמות הזאת. ראשית, שלוש כוסות שמן זית הן הוצאה מיותרת לטיגון שנגמר בעשרים דקות. שנית, שמן זית כתית מעלה עשן סביב 190 מעלות, וזה מרווח ביטחון קטן מדי מעל 170 המעלות של המתכון: מחבת שנשארת על אש גבוהה בין מחזור למחזור חורגת מזה בקלות, והטעם נעשה חרוך ומרירי. שמן קנולה, חמניות או כל שמן מעודן אחר עומד בחום גבוה בלי להתפרק ומתאים בדיוק למשימה.



הכנתם? ספרו לנו איך יצא