לחוח תימני מחורר
לחוח תימני אמיתי, ספוגי ומלא חורים, מבלילת שמרים נוזלית שנאפית במחבת יבשה בצד אחד בלבד. העבודה הפעילה היא רבע שעה, ואחריה שעה וחצי של תפיחה בלי לגעת בבלילה וכ-40 דקות ליד המחבת.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
מערבבים בקערה קטנה כוס מים פושרים בחום הגוף עם הסוכר והשמרים. מניחים 10 דקות, עד שנוצרת שכבת קצף על פני המים.
בקערה גדולה מערבבים את הקמח עם המלח (ועם הסולת, אם משתמשים). מוסיפים את תערובת השמרים ואת שאר המים בהדרגה וטורפים במטרפה עד בלילה חלקה לגמרי, בלי גושים. הבלילה צריכה להישפך מהמצקת בקו רציף ולכסות את גב הכף בשכבה דקה.
מכסים את הקערה במגבת ומתפיחים בטמפרטורת החדר שעה וחצי, עד שכל פני הבלילה מכוסים בבועות והיא תפחה בכשליש. מכאן והלאה לא מערבבים.
מחממים מחבת נון סטיק בקוטר 20 עד 22 ס"מ על אש בינונית נמוכה 3 עד 4 דקות, בלי שמן. בודקים עם טיפת מים: היא צריכה לרחוש ולהתאדות בתוך 2 עד 3 שניות.
דולים בעדינות במצקת ⅓ כוס בלילה (80 מ"ל) מהקערה בלי לערבב ויוצקים למרכז המחבת. נותנים לבלילה להתפשט לבד למעגל בקוטר כ-18 ס"מ ולא מסובבים את המחבת.
תוך שניות נפתחים חורים על פני הלחוח. אופים בלי כיסוי 2 עד 3 דקות, עד שהחלק העליון יבש לגמרי, מט וללא ברק לח, והשוליים מתרוממים מהמחבת. לא הופכים.
מעבירים לצלחת ומכסים מיד במגבת מטבח נקייה. מניחים את הלחוחים אחד על השני מתחת למגבת, כך הם נשארים רכים.
ממשיכים עם שאר הבלילה. אם נדבקות שאריות, מנגבים את המחבת בנייר סופג ומחזירים לאש. מהכמות יוצאים כ-14 לחוחים.
מגישים חמים עם סחוג וחילבה. חילבה היא ממרח תימני מגרגרי חילבה טחונים ששורים במים ונטרפים עד קצף.
אצלנו בבית הלחוח הוא לא סתם מאפה. גדלתי במשפחה תימנית גדולה, והזיכרון הראשון שלי הוא קערה מכוסה במגבת שתופחת בפינת השיש, והריח של מחבת חמה בבוקר שבת. אף אחד לא שקל שם כלום, הכול היה לפי העין ולפי הצליל של הבלילה כשהיא נשפכת למחבת החמה.
כשהתחלתי להכין לחוח לילדים שלי הבנתי שאני צריכה מספרים, אחרת זה לא יוצא אותו דבר פעמיים. אחרי לא מעט ניסיונות הגעתי ליחס שעובד תמיד: על כל 500 גרם קמח שלוש כוסות מים, שעה וחצי תפיחה ומחבת יבשה לגמרי. סדר הזמנים פשוט ושווה להכיר אותו מראש: רבע שעה של עבודה פעילה, עשר דקות שבהן השמרים מקציפים, שעה וחצי שבה הבלילה עומדת לבד בלי שנוגעים בה, וכ-40 דקות ליד המחבת. התוצאה היא לחוח ספוגי ורך, מנוקב בחורים קטנים, שסופג סחוג בדיוק כמו שצריך.
למה זה עובד
- הבלילה נוזלית בכוונה. 720 מ”ל מים על 500 גרם קמח נותנים בלילה דלילה שנשפכת מהמצקת בקו רציף, ולכן הבועות שהשמרים מייצרים עולות עד פני השטח ומתפוצצות שם. בבצק סמיך הבועות נשארות תקועות בפנים והלחוח יוצא פנקייק.
- אופים בצד אחד בלבד. התחתית נאטמת על המחבת והקיטור נאלץ לצאת למעלה. ככה נוצרים החורים, והצד העליון נשאר רך וספוגי.
- מחבת יבשה. על שמן הבלילה מתכנסת במקום להתפשט לבד למעגל דק ואחיד, והתחתית מיטגנת ומתקשה עוד לפני שהחלק העליון מתייבש. לחוח אמיתי נאפה על מחבת נקייה בלי טיפת שמן.
- לא מערבבים אחרי התפיחה. כל ערבוב מוציא את הגז שהשמרים עבדו עליו שעה וחצי. דולים מהקערה בעדינות במצקת ונותנים לבלילה להתפשט לבד.
טעויות נפוצות
- מחבת לוהטת. זו הטעות מספר אחת. התחתית נשרפת לפני שהחלק העליון מתייבש, והלחוח יוצא חרוך מלמטה ולח מלמעלה. אש בינונית נמוכה, בסבלנות.
- הופכים את הלחוח. ברגע שהופכים, החורים נסגרים והמרקם הופך לגומי.
- מים חמים מדי לשמרים. מים רותחים הורגים את השמרים. פושרים בחום הגוף, כ-37 מעלות, ואם אחרי 10 דקות אין קצף, מתחילים מחדש עם שמרים אחרים.
- מכסים את המחבת. יש מי שמכסה כדי למהר, אבל הקיטור חוזר ללחוח והוא יוצא דביק. אופים פתוח.
- לא מכסים אחרי האפייה. לחוח שמונח חשוף מתקשה תוך דקות. מגבת נקייה מעל הערימה שומרת עליו רך.
תחליפים וגרסאות
- שמרים טריים: 30 גרם שמרים טריים, כשני שלישים של קובייה, במקום כף שמרים יבשים. מפוררים אותם לתוך המים הפושרים עם הסוכר.
- קמח מלא: מחליפים עד כוס מהקמח הלבן בקמח חיטה מלא. הלחוח יוצא כהה יותר ועם פחות חורים, ולכן לא הייתי מחליפה יותר מזה.
- שוליים פריכים: שתי כפות סולת דקה בבלילה נותנות נגיסה נעימה בקצוות.
- גרסה חריפה: אני טורפת לפעמים כפית סחוג לתוך הבלילה. יוצא לחוח עם עקיצה שלא צריך עליו שום דבר.
- בלי נון סטיק: מחבת ברזל יצוק עם שכבת חיסום טובה עובדת מצוין. נירוסטה פחות, הבלילה נדבקת.
שמירה והכנה מראש
את הבלילה אפשר לטרוף, להעביר למקרר ולהשתמש בה עד 24 שעות. מוציאים אותה שעה לפני השימוש והיא ממשיכה לתפוח על השיש. לחוחים מוכנים נשמרים בשקית אטומה בטמפרטורת החדר יום שלם, ובמקפיא עד שלושה חודשים עם נייר אפייה בין אחד לשני. מחזירים אותם למחבת יבשה חמה ל-30 שניות על הצד התחתון, זה שנאפה.
שאלות נפוצות
למה אין חורים בלחוח שלי?
כמעט תמיד אחת משתיים: הבלילה סמיכה מדי או שהמחבת חמה מדי. בודקים את הסמיכות לפני התפיחה, כשעוד מותר לערבב: אם הבלילה נופלת מהמצקת בגוש ולא בקו רציף, מוסיפים עוד ¼ כוס מים וטורפים. אם המחבת רותחת, התחתית נאטמת לפני שהגז מצליח לעלות.
אפשר להכין לחוח בלי שמרים?
לא באמת. הגז של השמרים הוא מה שיוצר את החורים. אפשר להכין מאפה מחבת דומה עם אבקת אפייה, אבל זה לא לחוח והמרקם שונה לגמרי.
מה אוכלים עם לחוח?
אצלנו סחוג וחילבה, לפעמים עם עגבנייה מגוררת. מי שאוהב מתוק מגיש עם דבש או סילאן, וגם חמאה על לחוח חם עובדת מצוין.
מה ההבדל בין לחוח למלאווח?
שני דברים שונים לגמרי. לחוח הוא בלילת שמרים נוזלית שנאפית במחבת יבשה בצד אחד. מלאווח הוא בצק מגולגל עם שומן בין השכבות, שמטוגן ויוצא פריך ועשיר.




הכנתם? ספרו לנו איך יצא