סיידר תפוחים חם עם ציפורן

אני בחור של בשרים. מעשנה במרפסת, גחלים, צלייה איטית של שעות. אבל מי שעמד ליד מעשנה בינואר בשבע בבוקר יודע שהדבר הכי חשוב שם הוא לא הבשר, אלא מה שמחזיקים ביד. סיידר תפוחים חם נכנס לי לשגרה בדיוק ככה: סיר קטן בצד, מיץ תפוחים, ציפורן, קינמון, והוא עומד שם על אש קטנה ומחמם את כל מי שמסתובב בחוץ.

וזה גם מה שהציל לי לא מעט אירוחים. כשכולם בחצר סביב האש, אני מוציא סיר סיידר חם בלי טיפת אלכוהול, וגם הילדים מקבלים כוס. רק שנייה של הסבר: בארצות הברית “סיידר” הוא מיץ תפוחים עכור ולא מסונן, בלי אלכוהול, והגרסה המחוממת עם התבלינים נקראת שם mulled cider, כלומר סיידר מתובל. אצלנו פשוט קונים מיץ תפוחים טבעי מאה אחוז ומחממים אותו עם תבלינים שלמים. זה כל הסוד.

למה זה עובד

• אש קטנה במקום רתיחה. החומרים הארומטיים בקינמון ובציפורן נדיפים, ורתיחה מאדה אותם מהסיר יחד עם הריח. בחימום עדין, סביב 85 מעלות, הטעם נשאר בתוך הנוזל במקום לעלות עם האדים.
• ציפורן שלמה ולא טחונה. ציפורן טחונה משחררת את השמנים והמרירות שלה תוך דקות, עושה את המשקה עמום ומשאירה משקע בתחתית הכוס. ציפורן שלמה משתחררת לאט, ואפשר להוציא אותה בדיוק כשהגעתם לטעם הנכון.
• קליפת ההדר עושה את העבודה. רוב הארומה של התפוז יושבת בשמנים שבקליפה, ולכן פרוסות עגולות עם הקליפה נותנות הרבה יותר מאשר מיץ תפוזים סחוט.
• קורט מלח ומיץ לימון בסוף. מיץ תפוחים הוא מתוק ושטוח. המלח מחדד את המתיקות, והחומציות מחזירה למשקה קצה, בדיוק כמו סחיטת לימון על בשר שמן.

טעויות נפוצות

• מרתיחים. הסיידר יוצא שטוח וטעמו מבושל, והריח שמילא את הבית יוצא מהחלון. אם עלתה רתיחה, מורידים מיד מהאש ומנמיכים.
• מגזימים בציפורן. ציפורן היא תבלין דומיננטי. שש ציפורנים לשני ליטר זה בדיוק המידה הנכונה, עשר כבר הופכות את המשקה לטעם של מרפאת שיניים.
• משאירים את התבלינים והפירות בסיר שעות. אחרי כחצי שעה הם מתחילים לשחרר מרירות, במיוחד החלק הלבן של קליפת התפוז. מוציאים ומגישים.
• קונים משקה בטעם תפוחים ולא מיץ טבעי. מיץ עם סוכר מוסף יוצא דביק ומתקתק ואין מה לתקן בו. מחפשים מאה אחוז מיץ, ואם אפשר עכור.

תחליפים וגרסאות

• גרסה למבוגרים. לא מוסיפים אלכוהול לסיר. מוזגים 30 מ”ל רום כהה, ברנדי או ויסקי ישר לכוס ומעליו את הסיידר החם. כך האלכוהול לא מתאדה, וכולם שותים מאותו סיר.
• בלי תפוז. פרוסות לימון עובדות מצוין, אבל מספיקות שתיים כי הלימון חזק יותר ומשתלט מהר.
• יותר מחמם. שני תרמילי הל כתושים וחתיכת ג’ינג’ר טרי גדולה יותר. לחורף קשה זה בדיוק מה שצריך.
• במקום סוכר חום. סילאן או סירופ מייפל, כף בכל פעם. שניהם מתמוססים מיד בנוזל חם.
• על הגחלים. סיר יציקה בשולי המנגל ולא מעל המרכז הלוהט. זה בדיוק המקום שבו אני מחזיק אותו כשאני צולה.

שמירה והכנה מראש

מסננים את התבלינים והפירות, מצננים ושומרים במקרר בכלי אטום עד 4 ימים. הטעם אפילו מתעגל ביום השני. מחממים שוב על אש קטנה בלי להרתיח, או בספל במיקרוגל כדקה וחצי. אפשר גם להכין מרוכז: מבשלים חצי ליטר מיץ עם כל התבלינים כ-20 דקות, מסננים, ואז מדללים כף או שתיים מהמרוכז בספל מיץ תפוחים חם. בסיר איטי מכינים את כל הכמות בדרגה נמוכה כשלוש שעות, וזה הפתרון הטוב ביותר לאירוח כי הסיידר נשאר חם לבד כל הערב.

שאלות נפוצות

אפשר להכין סיידר מתפוחים טריים?

כן. מבשלים 2 ק”ג תפוחים חתוכים לרביעים, עם הקליפה ובלי הליבה, בשני ליטר מים יחד עם התבלינים, כשעה על אש קטנה. מועכים קלות ומסננים דרך מסננת דקה. יוצא כליטר וחצי נוזל עשיר במיוחד, שצריך סוכר לפי מתיקות התפוחים.

איזה תפוחים הכי מתאימים?

תערובת של מתוק וחמצמץ. גאלה או פינק ליידי בשביל המתיקות והארומה, גרני סמית בשביל החמיצות. אם יש רק סוג אחד, מתקנים בסוף במיץ לימון או בכף סוכר.

הסיידר מתאים לילדים?

כן, אין בו אלכוהול והתבלינים כאן עדינים. מגישים בטמפרטורה פושרת ולא רותחת, ובלי מקל קינמון בכוס של ילד קטן.

למה הסיידר שלי יצא מרירי?

שתי סיבות עיקריות: יותר מדי ציפורן, או פרוסות תפוז שנשארו בסיר מעבר לחצי שעה והחלק הלבן של הקליפה שחרר מרירות. בפעם הבאה מוציאים את ההדרים ואת שאר התבלינים מיד בסוף הבישול, ולא משאירים אותם בסיר אחרי כיבוי האש.