ריבת שזיפים סמיכה בסגנון לקוורו
ריבת שזיפים כהה וסמיכה בסגנון לקוורו, עם מעט סוכר ובלי פקטין מהשקית. 30 דקות עבודה, 40 דקות המתנה עם הסוכר ושעתיים וחצי בישול שקט שמרכז את כל טעם השזיף, ואחר כך עוד כמה שעות צינון עד שהצנצנות נסגרות. יוצאות כ-4 צנצנות.
תמונה להמחשה בלבדאופן ההכנה
שוטפים את השזיפים ומייבשים, חוצים ומוציאים את הגלעינים וחותכים כל חצי לשניים. מקבלים כ-1.8 ק"ג בשר פרי עם הקליפות.
מעבירים לסיר רחב עם תחתית עבה, מוסיפים את הסוכר, 3 כפות מיץ הלימון והמלח ומערבבים. מניחים בטמפרטורת החדר 40 דקות, עד שהשזיפים משחררים סירופ ומכוסים בנוזל.
מביאים לרתיחה על אש בינונית-גבוהה תוך ערבוב, כ-10 דקות, ומסירים בכף את הקצף הוורוד שעולה למעלה.
מכניסים את מקל הקינמון, מנמיכים לאש קטנה ומבשלים בלי מכסה כשעה וחצי, מערבבים כל 10 דקות, עד שהנפח בסיר יורד בכשליש והצבע הופך לסגול כהה.
בזמן הבישול מכינים את הצנצנות: שוטפים היטב ארבע צנצנות של 350 מ"ל, מייבשים אותן בתנור שחומם ל-120 מעלות למשך 15 דקות ומשאירים אותן בתנור הכבוי עד למילוי. את המכסים מרתיחים בסיר מים 5 דקות, כי אטם הגומי שלהם לא עומד בחום התנור.
מועכים את השזיפים ישר בסיר במועך תפוחי אדמה, נזהרים מהתזות, עד שלא נשארים חצאי פרי שלמים.
ממשיכים לבשל על אש קטנה עוד 20 עד 30 דקות, מערבבים לעיתים תכופות ומגרידים את התחתית, עד שהריבה סמיכה: מעבירים כף בתחתית הסיר והשביל שנוצר נשאר פתוח שתיים-שלוש שניות.
בודקים בצלחת קרה: מטפטפים מעט ריבה על צלחת מהמקפיא, ואחרי דקה היא לא נוזלת לצדדים כשמטים את הצלחת. אם היא כן נוזלת, מבשלים עוד 5 דקות ובודקים שוב.
מוציאים את מקל הקינמון, טועמים ומוסיפים את כף מיץ הלימון הנוספת אם הריבה מתוקה מדי.
ממלאים את הריבה הרותחת לצנצנות החמות ומשאירים 1 ס"מ מהשפה. מנגבים את שפת הצנצנת במטלית לחה וסוגרים היטב במכסים.
מעמידים את הצנצנות הסגורות בסיר מים רותחים שמכסה אותן לגמרי ומבשלים 10 דקות. מוציאים ומצננים לגמרי בלי לגעת במכסים. מכסה שקוע שלא קופץ למגע הוא הסימן שהצנצנת נסגרה.
סוף הקיץ אצלנו זה עונת השזיפים, ואני מבשלת לפי מה שבשל בחוץ. כשמגיע ארגז שלם של שזיפים שהבשילו כולם באותו שבוע, אין מה לעשות איתם חוץ מלבשל. עם השנים למדתי שריבה טובה היא לא עניין של סוכר אלא של זמן: סיר רחב, אש קטנה, ושעתיים וחצי שבהן הפרי מצטמק לעצמו והטעם מתרכז.
הריבה הזאת היא בסגנון לקוורו (lekvar), ריבת שזיפים מזרח אירופית שמבשלים ארוך ועם מעט סוכר, עד שהיא יוצאת כהה וסמיכה ונמרחת כמו ממרח ולא נוזלת כמו רוטב. היא לא מתוקה מדי, ואפשר להרגיש בה את החמיצות של השזיף עצמו. אני מכינה כמה צנצנות בסוף העונה ומחזיקה אותן לכל החורף.
למה זה עובד
- לא קולפים את השזיפים. הפקטין הטבעי שלהם יושב בעיקר בקליפה ובבשר שסביב הגלעין, והוא זה שמסמיך את הריבה. לכן אין כאן שום צורך בפקטין מהשקית.
- שזיפים כחולים קטנים עובדים הכי טוב. הבשר שלהם מוצק ודל נוזלים יחסית, ולכן הבישול קצר יותר והטעם יוצא מרוכז ולא מדולל.
- 40 דקות המתנה עם הסוכר שואבות מהשזיפים נוזלים עוד לפני שהסיר עולה על האש. כך הסוכר מתחיל להימס בתוך סירופ ולא נשרף בתחתית היבשה.
- סיר רחב ולא סיר גבוה. הצטמקות היא בסך הכל התאדות, ושטח פנים גדול מקצר את הבישול בצורה דרמטית.
- מיץ הלימון עושה שתי עבודות: הוא מספק את החומציות שהפקטין צריך כדי להסמיך, והוא מחזיר רעננות לטעם שאחרי שעתיים בישול נוטה להיות מתוק ושטוח.
טעויות נפוצות
- יותר מדי סוכר. מתכונים ישנים מבקשים משקל סוכר כמו משקל הפרי. זה אכן שומר לאורך זמן, אבל מה שמקבלים זה מתיקות ולא טעם של שזיף. 700 גרם ל-2 ק”ג פרי הוא האיזון שאני עובדת איתו.
- אש גדולה כדי לקצר זמנים. הריבה נדבקת לתחתית ונשרפת, והמרירות הזאת עוברת לכל הסיר ואין ממנה דרך חזרה. אש קטנה, וערבוב תכוף בשליש האחרון.
- להפסיק מוקדם. בסיר הריבה נראית דלילה גם כשהיא מוכנה, כי היא מסמיכה בצינון. בודקים בצלחת קרה, לא בעין.
- למלא צנצנות קרות או לחות. ריבה רותחת בצנצנת קרה עלולה לסדוק אותה, וטיפת מים שנשארה בפנים מזמינה עובש. הצנצנות צריכות להיות יבשות וחמות.
תחליפים וגרסאות
- שזיפים אדומים או צהובים: עסיסיים יותר ומכילים יותר מים, ולכן מוסיפים 20 עד 30 דקות בישול. הצבע יוצא בהיר וורוד יותר.
- בלי קינמון: מחליפים ברצועת קליפת לימון רחבה, שנכנסת עם הסוכר ויוצאת בסוף. הריבה יוצאת נקייה וחמצמצה יותר.
- עם יין אדום: מוסיפים ¼ כוס יין אדום יבש בעשר הדקות האחרונות של הבישול. נותן עומק ומתאים במיוחד לגבינות.
- מרקם חלק לגמרי: במקום למעוך, טוחנים במוט בלנדר וממשיכים לצמצם. מתאים למי שלא אוהב חתיכות קליפה.
- פחות סוכר (500 גרם): אפשרי, אבל הריבה פחות יציבה. שומרים במקרר ומסיימים בתוך חודש.
שמירה והכנה מראש
צנצנות שעברו את סיר המים הרותחים ונסגרו היטב נשמרות במקום חשוך וקריר עד 8 חודשים. אם דילגתם על העיקור וסגרתם את הצנצנות חמות בלבד, או הפכתם אותן על הפה לחמש דקות כמו שנהוג כאן, מקומן במקרר ולא במזווה, עד 3 חודשים. יש בריבה הזאת פחות סוכר מריבה קלאסית, והסוכר הוא זה שעושה חלק גדול מעבודת השימור. אחרי פתיחה שומרים במקרר ומסיימים בתוך 3 שבועות, ומוציאים תמיד בכף נקייה ויבשה, כי כף רטובה או כף שהייתה בפה מכניסה חיידקים ומקצרת את חיי הצנצנת. אם צנצנת מעלה עובש או ריח חמצמץ של תסיסה, זורקים את כולה. אפשר גם להקפיא את הריבה במכלים קטנים עד חצי שנה.
שאלות נפוצות
באמת אפשר בלי פקטין?
כן. שזיפים עשירים בפקטין טבעי, במיוחד כשהם בשלים אבל עוד מוצקים. מה שמחליף את הפקטין הקנוי הוא זמן הבישול: הצמצום הארוך מרכז את הפקטין ואת הסוכרים שבפרי, וזה מה שנותן את הסמיכות.
איך יודעים שהריבה מוכנה?
שתי בדיקות. הראשונה בסיר: מעבירים כף בתחתית, והשביל נשאר פתוח שתיים-שלוש שניות לפני שהריבה חוזרת לכסות אותו. השנייה מדויקת יותר: טיפה על צלחת מהמקפיא שלא נוזלת לצדדים אחרי דקה.
למה הריבה שלי יצאה מרירה?
כמעט תמיד זו שכבה שנדבקה לתחתית הסיר ונשרפה, בלי שראו אותה. זה קורה עם סיר דק או עם אש גדולה מדי. אם זה קרה, לא מערבבים ולא מגרידים, אלא מעבירים בזהירות את הריבה שלמעלה לסיר אחר ומשאירים את התחתית.
אפשר להכין משזיפים קפואים?
אפשר, וזו דרך טובה לנצל שזיפים שהקפאתם בעונה. מפשירים אותם במסננת מעל קערה, מוסיפים את הנוזל שנוצר לסיר, ומוסיפים כ-15 דקות בישול. המרקם יוצא חלק יותר כי ההקפאה מפרקת את הפרי.



הכנתם? ספרו לנו איך יצא