מיץ אננס טרי

אני קונה אננס בשוק כשהוא ממש בשל, כזה שמריח מתוק כבר מהדוכן, ובסוף השבוע הוא הופך למיץ. אין לי מסחטת מיצים ואני גם לא צריכה אחת: בלנדר רגיל ומסננת דקה עושים את העבודה אפילו טוב יותר, מוציאים יותר מיץ מאותו פרי ומשאירים פחות פסולת במטבח.

המיץ הזה יוצא מתוק בלי גרם סוכר מוסף, בתנאי אחד: שהאננס באמת בשל. אני מוסיפה לו מיץ לימון ועלי נענע ומגישה בכוס עם הרבה קרח. ומשהו שכדאי לדעת: מיץ, גם טרי לגמרי, מכיל פחות סיבים מהפרי השלם, כי רוב הסיבים נשארים במסננת. אצלי זה משקה של כוס אחת לצד האוכל, לא תחליף לאננס פרוס.

למה זה עובד

• בלנדר ומסננת, לא מסחטה: מסחטה צנטריפוגלית משאירה חלק גדול מהפרי בתוך מיכל הפסולת. כאן טוחנים את כל הבשר ואז מסננים, וכך מאננס בינוני אחד מקבלים כ-800 מ”ל מיץ.
• כוס המים: מחית אננס בלי מים סמיכה מדי ופשוט סותמת את המסננת. כוס מים מדללת אותה בדיוק כדי שתעבור, בלי לפגוע בעוצמת הטעם.
• מוציאים את הליבה: הליבה המרכזית קשה וסיבית והיא לא מוסיפה מתיקות. בבלנדר היא לא נטחנת עד הסוף, והחלקיקים שלה עוברים את המסננת ומשאירים תחושה גרגירית בפה.
• לימון בסוף: טיפת חומציות מחדדת את הארומה המתוקה של האננס ומאזנת מיץ שיצא מתקתק. מוסיפים אותו אחרי הסינון ולא לתוך הבלנדר, כדי לטעום קודם ולכוון את הכמות לפי הפרי שיצא.

טעויות נפוצות

• אננס לא בשל: בשר לבנבן וקשה. המיץ יוצא חמוץ, ואז מתחילים לפצות בסוכר. אין מה לעשות עם זה בבית, אננס לא ממתיק על השיש. מריחים לפני שקונים.
• לדחוס את הסיבים במסננת בכוח: הסיבים נדחפים דרך הרשת והמיץ יוצא קמחי. מערבבים בעדינות עם גב כף ומפסיקים כשנשאר גוש יבש.
• קרח בבלנדר: הוא נמס תוך כדי הטחינה ומדלל את המיץ לטעם חלש. הקרח נכנס לכוס, לא לקנקן.
• להשאיר את המיץ בחוץ: מיץ אננס טרי מאבד ארומה תוך זמן קצר בטמפרטורת החדר, ואם הוא נשאר בחוץ יום שלם הוא גם מתחיל לתסוס. ישר לכוס או למקרר.

תחליפים וגרסאות

• אננס ונענע: חופן עלי נענע לבלנדר בטחינה השנייה. המיץ יוצא ירקרק קלות ומרענן מאוד.
• אננס וג’ינג’ר: 2 ס”מ ג’ינג’ר קלוף עם הקוביות. חריף נעים, מתאים לבוקר.
• במקום מים: מי קוקוס או מיץ תפוזים סחוט. שימו לב שהמיץ יוצא מתוק יותר, אז דלגו על הסילאן.
• בלי בלנדר: מגרדים את בשר האננס בפומפייה הגסה וסוחטים דרך מטלית בד נקייה. עבודה ארוכה יותר, אבל עובד.
• גרסה קפואה: 500 גרם קוביות אננס קפואות עם ½ כוס מים ובלי סינון. מתקבל משקה סמיך וקר, קרוב לסמודי, כ-2 כוסות לימים חמים.

שמירה והכנה מראש

המיץ נשמר בבקבוק זכוכית סגור במקרר עד יומיים, אבל הטעם הטוב ביותר הוא ביום הראשון. הוא מתפרד לשכבות, וזה נורמלי לגמרי במיץ בלי תוספות: מנערים חזק לפני ההגשה. אפשר להקפיא אותו בתבנית קוביות קרח עד 3 חודשים, ואז לזרוק שתי קוביות לסמודי או לכוס מים מוגזים. את הסיבים שנשארו במסננת לא זורקים: מערבבים אותם לבלילת פנקייק או לסמודי של הבוקר שאחרי. ואם קניתם אננס שהבשיל מהר מדי ואין זמן להתעסק, חותכים לקוביות, מקפיאים בשקית, והמיץ יחכה לכם שם.

שאלות נפוצות

איך יודעים שאננס בשל?

מריחים את בסיס הפרי, זה המדד הטוב ביותר. הוא צריך להריח מתוק ופרחוני. בנוסף, הקליפה צהובה זהובה לפחות בחלקה, והפרי כבד ביחס לגודלו, סימן שהבשר עסיסי. בשר קשה וריח ניטרלי אומרים שעוד לא.

למה הלשון עוקצת אחרי אננס טרי?

באננס טרי יש אנזים בשם ברומלאין, שמפרק חלבון, וזה מה שמרגישים על הלשון ובשפתיים. התחושה חולפת מעצמה אחרי כמה דקות. באננס משומר, שעבר חימום, האנזים כבר לא פעיל ולכן אין עקצוץ.

אפשר להשתמש באננס משומר?

אפשר, אבל זה מיץ אחר: מתוק מאוד, עם טעם מובהק של שימורים ובלי הרעננות של הפרי. אם זה מה שיש בבית, מסננים את הסירופ, טוחנים את הפרי עם ½ כוס מים בלבד ומוסיפים יותר מיץ לימון.

חייבים לסנן את המיץ?

לא. בלי סינון מקבלים משקה סמיך שקרוב לסמודי, עם כל הסיבים של הפרי, וזו דווקא הגרסה שאני שותה ביום יום. מסננים כשרוצים מיץ נקי וקליל, או כשמגישים לילדים שלא אוהבים מרקם סיבי.